דילוג לתוכן העיקרי

נזיר | דף יא | סבור הייתי שחכמים מתירין לי

המשנה בסוגייתנו מביאה שתי מחלוקות בין רבי שמעון לחכמים, הנראות כסותרות זו את זו:

"יודע אני שיש נזירות, אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין – הרי זה אסור, ור' שמעון מתיר.           
יודע אני שהנזיר אסור ביין, אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי, מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים – הרי זה מותר, ור' שמעון אוסר".

במקרה הראשון הנזיר לא ידע על קיומו של אחד מדיני הנזירות. חכמים סבורים שבמקרה זה חלה עליו נזירות מלאה, ואילו רבי שמעון מתיר לו לשתות יין. במקרה השני הנזיר יודע על קיומו של האיסור, אלא שהוא סובר שמצבו המיוחד יתיר לו את הדבר, ובמקרה זה הדעות מתהפכות – רבי שמעון אוסר ואילו חכמים מתירים.

לכאורה נראה ששני המקרים דומים זה לזה, ובשניהם הנזיר חשב שאחד האיסורים לא יחול עליו. משום כך תמהה הגמרא מדוע דעות התנאים מתהפכות:

"והאמרת רישא אסור, ורבי שמעון מתיר! אימא נמי: הרי זה אסור, ור"ש מתיר.
ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך, התם רישא כגון דנזר מחדא – לרבנן דאמרי דאפילו לא נזר אלא מאחת מהן הוי נזיר ואסור, לר' שמעון דאמר עד שיזיר מכולם מותר;
       
סיפא דנדר מכולהו ואיתשיל מחדא – לרבנן דאמרי אפילו לא נזר אלא מאחת מהן הוי נזיר, כי מתשיל מחדא מינייהו אישתרי, לרבי שמעון דאמר עד שיזיר מכולם, כי מתשיל נמי מההוא עד דמתשיל מכולהו".

ההצעה הראשונה של הגמרא היא להפוך את הדעות כדי להתאים את שתי המחלוקות זו לזו, אך ההצעה השנייה מבחינה בין המקרים: במקרה הראשון מדובר בנזיר שקיבל על עצמו מלכתחילה רק נזירות חלקית, ובעניין זה כבר למדנו בדף ג' שלדעת רבי שמעון קבלת נזירות חלקית אפשרית ולדעת חכמים לא, במקרה השני מדובר במי שקיבל על עצמו נזירות מלאה ונשאל על אחד מפרטיה, וכאן הדעות מתהפכות, ודווקא חכמים סבורים שהנדר מותר ואילו רבי שמעון סובר שלא.

נראה כי המחלוקת בין שני ההסברים בגמרא נעוצה בחקירה היסודית שהבאנו בדף ג' בעניין קבלת נזירות חלקית. נזכיר אותה בקצרה בהקשר הנוכחי:

א. לדעת חכמים הנזירות היא מקשה אחת, ולכן די בכך שאדם מתחייב בחלק ממנה כדי שיתחייב בכולה. לפי גישה זו, גם אם אדם נשאל על אחד מדיני הנזירות, נשארו דינים אחרים החלים עליו, והם אמורים לחייב אותו בנזירות גמורה. זו דעת הלישנא קמא בגמרא, שאינה מבחינה בין המקרים.

ב. לדעת חכמים מעשה קבלת הנזירות הוא מעשה גורף המחיל את האיסורים כולם. לפי אפשרות זו אפשר להבין שבדומה לקבלה, גם ההישאלות על חלק מהנזירות מתייחסת לנזירות כולה, ועל כן הוא יכול להתיר אותה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)