נידה דף מו – חזקה דרבא

  • הרב ירון בן צבי
על מנת שאדם ייחשב בוגר, צריכות להתמלא שתי דרישות:
א. גיל בגרות – שתים עשרה שנה לבת ושלוש עשרה שנה לבן.
ב. התבגרות גופנית – 'הבאת סימנים'.
בסוגייתנו מובאים דבריו של רבא, הקובע כי אנו מניחים שבן ובת שהגיעו לגיל בגרות הגיעו גם לבגרות גופנית והם נחשבים בוגרים מבחינה הלכתית, אף שלא בדקנו אם הביאו סימני בגרות.
"קטנה שהגיעה לכלל שנותיה – אינה צריכה בדיקה, חזקה הביאה סימנין".
חזקה זו מבוססת על דין "רוב" – רוב האנשים שהגיעו לגיל בגרות מביאים שתי שערות.
בהמשך הגמרא מגבילה מעט חזקה זו, וקובעת שדבריו של רבא נאמרו רק לגבי מיאון, ולא לגבי חליצה. משמעות הדברים היא שניתן להסתמך על חזקה זו רק לחומרא, ולהניח שהנערה כבר גדולה ואיננה יכולה לעזוב את בעלה ללא גט, אך אי אפשר להסתמך עליה לקולא, ולהניח שהיא כבר גדולה ולכן יכולה לחלוץ.
אפשר להסביר עניין זה בשתי דרכים:
א. חזקה זו אינה מספקת. יש מיעוט מצוי של נשים בגיל הבגרות שאינן מביאות שתי שערות, ולכן איננו יכולים לסמוך על חזקה זו.
ב. כאשר הדבר אפשרי – צריך לברר. אמנם החזקה של רבא מספקת, אבל לכתחילה, כאשר ניתן לברר נושא מסויים באופן ודאי – אין לסמוך על חזקה. מכיון שניתן לבדוק בגרות גופנית בנקל, אין לסמוך על החזקה ללא בדיקה (למרות שבדיעבד ניתן לסמוך עליה).
שאלה נוספת הנוגעת לחזקה זו היא שאלת נאמנותן של נשים המעידות על בגרות גופנית של נערה. הגמרא בהמשך (מח ע"ב) מביאה ברייתא הקובעת:
"כל הנבדקות – נבדקות על פי נשים, וכן היה רבי אליעזר מוסר לאשתו, ורבי ישמעאל מוסר לאמו.
רבי יהודה אומר: לפני הפרק ולאחר הפרק – נשים בודקות אותן, תוך הפרק – אין נשים בודקות אותן, שאין משיאין ספקות על פי נשים".
בדרך כלל אשה פסולה לעדות, אך נראה שת"ק מקבל את נאמנותן לעניין עדות על הבאת סימנים. הרמב"ן (יבמות לט ע"ב) מסביר שנשים נאמנות בעדות זו מכיון שאין זו עדות על ממון או על דבר עבירה, אלא רק על המצאותן של שתי שערות בגוף הנבדק. לשון אחר: אין כאן צורך בעדות, אלא רק בנאמנות. הריטב"א מוסיף שאף על פי כן יש לוודא שהאשה המעידה על הבדיקה היא אשה כשרה, בדומה לנשים המוזכרות בברייתא – אשתו של רבי אליעזר ואמו של רבי ישמעאל.
אפשר להציע הסבר נוסף, המתבסס על דברי הריב"ש (שו"ת סימן קפב), שכתב שניתן לסמוך על חזקה דרבא גם לקולא, כאשר היא מצטרפת לשיקולים נוספים. על פי דבריו, נוכל לומר כי במקרה שלפנינו עדותן של הנשים יכולה להצטרף לחזקה (ובוודאי כאשר מדובר ב"מילתא דעבידא לאיגלויי" – דבר העשוי להתגלות).
לסיום נציין כי התוספתא (נדה ו, ח) קובעת שלא רק שניתן לעשות את הבדיקה על ידי נשים, אלא שצריך לבצע את הבדיקה דווקא על ידי נשים:
"כל הנבדקות אינן נבדקות אלא בנשים, וכך היה ר' אליעזר מוסר לאשתו ור' ישמעאל מוסר לאמו".
הנימוקי יוסף (יבמות מ ע"א בדפי הרי"ף) כותב כי הסיבה לכך היא ש"דרכיה דרכי נעם", ובדיקה על ידי איש אינה כזו.