נשים מזמנות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

ברכות דף מה – נשים מזמנות

הגמרא בסוגייתנו עוסקת בזימון של נשים קודם ברכת המזון:

"נשים מזמנות לעצמן, ועבדים מזמנים לעצמן, נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן - אין מזמנין; (והא נשים אפילו מאה) והא מאה נשי כתרי גברי דמיין, וקתני: נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן! - שאני התם, דאיכא דעות".

מדברי רש"י ובעלי התוספות בסוגייתנו משמע שהכוונה בכך שנשים מזמנות לעצמן היא שיש להן רשות לזמן אך אין להן חובה לכך. מדברי בעלי התוספות משמע גם שכאשר הן נמצאות עם שלושה אנשים אין הנשים חייבות בזימון*.

בשונה משיטת רש"י והתוספות, לדעת הרא"ש כאשר הנשים אוכלות לבד הן חייבות בזימון שכן הן חייבות בברכת המזון ומדוע לא יתחייבו גם בזימון – שיטתו ברורה יותר לאור הנאמר במסכת ערכין (ראה בהערה הראשונה דלהלן). כך כתב גם רבנו יונה ובאופן זה ביאר הגר"א (או"ח קצט, ז) שכאשר נשים אוכלות לבדן הן חייבות לזמן.

רבי משה מקוצי (סמ"ג עשין סימן כז) ורבי יוסף קארו (או"ח סימן קצט סעיף ז) פסקו ש"נשים מזמנות לעצמן רשות, אבל כשאוכלות עם האנשים חייבות"; מדבריהם ברור כי האנשים מחויבים להמתין לבעלת הבית ו/או שאר הנשים שאכלו ביחד עמהם לזימון.

רבי שניאור זלמן מלאדי (שו"ע הרב) כתב שנשים שאכלו ביחד עם אנשים רשאיות לפרוש ולזמן לעצמן כפי שרשאים ששה אנשים לפרוש לשתי קבוצות של שלושה אנשים, משום שלדעתו הזימון שלהן הוא חובה ולא רשות.

דבריהם של רבי משה מקוצי ורבי יוסף קארו דרושים ביאור - כאשר הן מברכות לעצמן הזימון הוא רשות וכשהן מברכות עם אנשים הזימון הוא חובה. הרב אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש אורח חיים ל, ח) כתב שנשים חייבות בזימון אבל כשם שבדבר שבקדושה יש צורך דווקא בעשרה אנשים כך לזימון יש דרישה של שלושה אנשים ולכן כשאין איתן אנשים הזימון הוא רשות; דבריו קשים משתי סיבות:

א. איך יתכן לומר שמצד אחד נשים חייבות ומצד שני הן אינן יכולות למלא את חובתן?

ב. אם כנים דבריו אז לא זימון נשים לא היה צריך להיות רשות. או שהן חייבות, או שאין ביכולתן לזמן ולכן פטורות.

ניתן להציע הסבר אחר – הפטור של הנשים מזימון לדעת בעלי התוספות נובע מהעובדה שהחיוב שלהן בברכת המזון הוא מדרבנן בלבד (ע"פ המשנה ברורה), ולכן כדי שלא תבואנה להוציא את האנשים בזימון ובברכת המזון אל להן לזמן. הסבר נוסף שניתן להציע הוא שבעבר הנשים לא היו בקיאות בדבר ולכן חכמים לא חייבו את הנשים בזימון. בין שני הטעמים יש נפקא מינה לזמננו היות וכיום אין ספק שהנשים בקיאות וממילא ייתכן שחיובן השתנה**.

הרב ירון בן צבי

______________________________________________

*בעלי התוספות ביארו את מה שנאמר במסכת ערכין (דף ג עמוד א) "הכל חייבין בזימון, לאתויי נשים" שאין הכוונה שנשים חייבות אלא שיש להן אפשרות לזמן אם הן רוצות.

** בשונה מהראשונים שכתבו, כפשט המשנה, שנשים לא מצטרפות לזימון עם אנשים, יש ראשונים (הרב יהודה הכהן בטור קצט; רבנו שמחה; מרדכי; אגור רמט ועוד) שכתבו שאשה כן מצטרפת לזימון בשלשה – מה שנאמר שאין מזמנים עליהם זה דווקא הנשים עם עבדים כשיש חשש לפריצות (כפי שנאמר בברייתא) אולם לא מדובר בנשים עם בני חורין. אפשרות נוספת היא שהמשנה דיברה על שתי נשים עם איש אחד, אבל אשה אחת עם שני אנשים מצטרפים לזימון ביחד. (להרחבה ניתן לעיין במאמרו של יונתן גרשון בנושא).