סוטה דף כד – אסר לנו את הארוסות

  • הרב ירון בן צבי

רבי יאשיה ורבי יונתן למדו מפסוקים שארוסה לא נבדקת במי סוטה; שאלת הגמרא היא שמהפסוקים למדים שהתנאים הנדרים להשקאת סוטה במים לא מתקיימים בארוסה שכן היא עדיין לא חיה עם בעלה חיי אישות והתנאי הנדרש להשקיית המים הוא שתקדם שכיבת בעל לבועל.

רמי בר חמא מעלה אפשרות שהארוס בא על הארוסה בבית אביה ולאחר מכן קינא לה והיא נסתרה (ובכך התנאי של שכיבת בעל מתקיים) על מנת להסביר מדוע יש צורך בלימוד שכל ארוסה לא נבדקת במי סוטה.

דבריו של רמי בר חמא היו ברורים אלמלא האיסור של חכמים בריש מסכת כלה: האומר "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה" והמשמעות היא שעל ארוס וארוסה אסור לחיות חיי אישות וכפי ברכת האירוסין "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקדושין" (מסכת כתובות דף ז ע"ב).

לפי האמור בהקשר לדבריו של רמי בר חמא, אין ראיה מדבריו לכך שיש צורך למעט ארוסה שכן גם ארוסה זו לא נבדקת עם המים משום שהארוס לא 'מנוקה מעון'1 של ביאה אסורה, שזה תנאי להשקאת הסוטה במים. באופן זה פסק הרמב"ם להלכה (הלכות סוטה פרק ב הלכה ח):

"כל איש שבא ביאה אסורה מימיו אחר שהגדיל אין המים המאררים בודקין את אשתו, ואפילו בא על ארוסתו בבית חמיו שאסורה מדברי סופרים אין המים בודקין את אשתו שנאמר ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה, בזמן שהאיש מנוקה מעון האשה נושאה את עונה."

יחד עם זאת, ובהתייחס לשיטות האומרות כי רק עבירה מסויימת מגדירה את הבעל כ'אינו מנוקה מעון', (ועל כן סבורות שהארוסה מותרת מהתורה) ניתן להבין את דבריו של רמי בר חמא שהכתוב בתורה בא למעט ארוסה כפי דבריו.

_________

[1] אפשר לומר שלשיטת רמי בר חמא האיסור של מנוקה מעון הוא רק מעון של 'בא עליה בדרך'.