דילוג לתוכן העיקרי

סוטה | דף לט | הוספת ברכה לברכת כוהנים

הגמרא בסוגייתנו מזכירה תפילה שהכוהנים אומרים אחר נשיאת כפיים:

"כי עקר כרעיה מאי אמר? יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון.     
וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אמר? אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש: רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו, עשה עמנו מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים".

אולם הגמרא במסכת ראש השנה (כח ע"ב) קובעת:

"מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי, כגון 'ה' אלהי אבותכם יסף עליכם'? תלמוד לומר 'לא תספו על הדבר'".

אם כן, מדוע אין בברכות הנזכרות בסוגייתנו משום 'בל תוסיף'? הרב צבי פסח פרנק (שו"ת הר צבי אורח חיים א, סב) עסק בכך והוסיף שאלה: אם אכן מותר להוסיף את הברכות שבסוגייתנו, האם מותר להוסיף גם ברכות שלא נזכרו בגמרא, כגון 'ברוכים תהיו'? הרב פרנק מביא את דברי המאירי, הקובע שאף אם הכוהן לא התכוון בברכתו הנוספת לשם מצוות ברכת כוהנים, הוא עובר ב'בל תוסיף'. הרב פרנק מדייק בדברי הגמרא בסוגייתנו ומסיק שהתוספת המותרת היא דווקא אחרי שהכוהנים מחזירים את פניהם, משום שהחזרת הפנים מפסיקה בין ברכת הכוהנים לברכה הנוספת וכך אין כאן הוספה על ברכת כוהנים אלא ברכה בפני עצמה. עם זאת, מדברי הרמב"ם (תפילה יד, יב) אנו למדים שאסור לכוהנים להוסיף על ברכת כוהנים, והתוספת שבסוגייתנו אינה אלא בקשת רחמים מהקב"ה ולא ברכה לעם ישראל.

אם כן, נראה שאסור לכוהן להוסיף ברכה על הברכה הקבועה (אומנם, יש לציין את דברי בעל ערוך השולחן, אורח חיים קכח, כד: "ונהגו לומר לכהנים יישר כוחכם, והם משיבים ברוך תהיה").

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)