דילוג לתוכן העיקרי

סוכה | דף ב-ג | פתיחה

קובץ טקסט
דף מספר 1
א. לימוד מודרך - הסבר התוכנית
שלום לכל הלומדים במסלול "לימוד מודרך" למסכת סוכה. כל שבוע בעזרת  ה' נשלח לכם "חבילה שבועית", ונסביר קודם כל את מה שתוכלו למצוא בה.
אנחנו נציע שאלות ללימוד עצמי משני סוגים:
א. שאלות על הפשט של הגמרא ורש"י (לפעמים גם ראשון אחר לפי הצורך).
ב. שאלות שיעזרו לכם לעיין ולהעמיק בסוגיה לאור דברי ראשונים ואחרונים נבחרים.
מומלץ ללמוד את הגמרא קודם עם רש"י, ואחר כך לענות על השאלות.
לשאלות על הפשט יש שלושה תפקידים:
1. היכולת לענות על השאלות נותנת לנו ביטחון שהגמרא הובנה כיאות.
2. בהמשך, לאחר הלימוד הראשוני, ניתן ורצוי להשתמש בשאלות בתור חזרה מהירה על החומר.
3. לפעמים "נתקעים" בהבנת הפשט, והשאלה הרלבנטית עשויה להבהיר את הנקודה.
השאלות נועדו להדריך ולהעשיר את לימודכם העצמי. כמובן, כל אחד קובע לעצמו את סדר הלימוד, ובעיקר את כמות הזמן שהוא מקדיש.
המתכונת של השאלות היא גמישה, ויכולה לשמש בתפקידים שונים במסגרת הלימוד. מצד אחד ניתן לבסס את כל הלימוד על השאלות, וכך להגיע לידע טוב לא רק בגמרא עצמה, אלא גם להבנה בחלק גדול מן הנושאים העיוניים שהעסיקו את הראשונים והפוסקים. מי שזמנו אינו מספיק לעסוק בכל הנקודות העיוניות שאותן נעלה, יכול כמובן להסתפק בחלק מהן, לפי בחירתו. מאידך, מי שיכול להקדיש זמן נוסף, יכול להחליט על כיווני הרחבה שונים.  למשל, הוא יוכל לעיין במקורות נוספים ובפסיקת ההלכה לגבי אותן נקודות. לחלופין, אפשר להחליט ללמוד כסדר ראשון מסוים - תוספות, רי"ף, ר"ן, ועוד.
קצב ההתקדמות שלנו באופן כללי יהיה בסביבות עמוד או יותר לשבוע, הכל בהתאם לסוגיה ולנתוניה המיוחדים. למשל, ייתכן שבשבוע מסוים נתקדם הרבה בטקסט, ובשבוע לאחר מכן נתעכב בעיקר כדי להעמיק בסוגיה שכבר נלמדה (למעשה, כך נעשה כבר לגבי הסוגיה הראשונה במסכת.)
צורת השאלות היא בדרך כלל "השלמת החסר". כאשר יש קווים (_____ _____), הלומד מתבקש להשלים במילים לפי מספר הקווים. כאשר החוסר מצויין על ידי נקודות (. . . .), ניתן להשלים בניסוח חופשי. בשבוע הראשון נלמד את הסוגיה הראשונה, שהיא קצת ארוכה אך לא קשה - מתחילת המסכת עד תחילת דף ג.. נתרכז השבוע יותר בכיסוי "השטח", ובשבוע הבא נתמקד בעיון.
ועתה - לשאלות עצמן:
א. שאלות על פשט הגמרא
סוכה גבוהה מעשרים אמה (מתחילת המסכת עד ג. "לא אמרי לה דבר")
1.    במשנה ארבע הלכות - המגדירות את נתוניה הכמותיים של הסוכה - מהן?
2.    פסול "גבוה מעשרים" נאמר הן בסוכה והן במבוי ביחס ל____ המונחת בראש פתח המבוי הפתוח ל____ ____ . ובשני המקרים, ר' ____ מכשיר. 
3.    לעניין סוכה נאמר "פסול", אבל אצל המבוי אנו שונים "____". רש"י מסביר ש"פסול" אינו שייך במבוי, כי . . . (הסבר אחר - בתוד"ה דאורייתא.)
4.    מדוע פסולה סוכה גבוהה מעשרים? יש שלש דעות: שתי הדעות הראשונות (רבה ור' זירא) קשורות לסכך. . .
5.    הדעה השלישית מתיחסת למחיצות. רבא אומר שהסוכה צריכה להיות "____ ", ואמנם מותר לעשות את המחיצות מ____, אך בכל זאת אנו מקפידים ש. . . 
6.    לשתי הדעות הראשונות, הפסול ב"גבוה  מעשרים" מוגבל. אם טעם הדין הוא "למען ידעו דורותיכם", יש להכשיר כאשר. . . , כי אז העין שולטת בסכך על ידי . . .
7.    אם הטעם הוא משום "צל סוכה", יש להגביל את הפסול לסוכה שהיא. . . 
8.    יש דעה נוספת שדין "למעלה מעשרים" הוא מצומצם מאוד - הפסול הוא רק בסוכה ש. . . (להסבר , עיין בתוס'.)
9.    ר' יהודה הוכיח שאין לפסול סוכה גבוהה, מסוכתה של הילני המלכה. החכמים דחו שבתור              אשה, היא. . . , אלא שר' יהודה טוען שהיה לה להקפיד על סוכה כשרה כי. . . 
10.    לכאורה מוכח מדיון זה שהחכמים פוסלים גבוה מעשרים, אפילו אם הסוכה היא. . . , ושלא כדעת ר' זירא. ואולם ר' זירא יאמר שסוכתה של הילני היתה עשויה . . . , ואדרבה, זה מסביר מדוע אין הוכחה מהילני להכשיר, כי היא ישבה לבדה ב. . . בלי בניה.
11.     סכם בעל פה את עיקרי הסוגיה הראשונה. נציע שני אופני סיכום:.
א. סיכום העוקב אחרי מהלך הגמרא - מהי שאלת הגמרא המרכזית, מהן התשובות השונות עליה, ומה הנפקא-מינות ביניהן.
ב. סיכום בתבנית השונה ממהלך הסוגיה: מהן השאלות הלכה למעשה העולות בסוגיה? מהן התשובות לשאלות הללו, בהתאם לדעות השונות?
ג. שאלות לעיון
כאמור, את העיון בעיקרה של הסוגיה זו נשאיר לשבוע הבא. עם זאת, נציג פה עיון הנוגע לסוגייתנו אך "מהדהד" מעבר לה.
סוכה למעלה מעשרים. כותרת זו נגועה בערפול מסוים, שכן "סוכה" בנויה מאלמנטים מבניים שונים. ובכן, מה נפסל על ידי הגובה המופלג - הסכך או הדפנות?
התבוננות בדעות המציעות הסבר לדין שלנו, עשויה להוביל למסקנות שונות. עיין ברש"י ב. ד"ה דלא שלטה ביה עינא, ובד"ה שבעת ימים.
דיון זה קשור לשאלה יסודית וכללית יותר, דהיינו, באיזו מידה תיחשבנה הדפנות חלק מהחפצא של הסוכה? אפשרות אחת היא שהדפנות נדרשות רק כדי להכשיר את הסכך, שרק הוא נחשב "סוכה" (וראה ברש"י על המשנה ד"ה  שחמתה מרובה). מצד שני, ייתכן גם שהמחיצות הם חלק מהחפצא אבל רק במעמד משני, כמעין "ספיחים".
לעניין זה, ראה תוס' ד"ה כי עביד. כיצד הם מוכיחים שאסור שהסכך יהיה אטום נגד מים? פרט זה מביא אותם להבחנה עקרונית בין הסכך לבין הדפנות. ובעוד שרבא דן בפסול של "קבע" דווקא בדפנות, בעלי התוספות הופכים את המגמה.
בפשטות, יש לתלות את השאלה העקרונית במחלוקת הראשונים (כפי שמובא בשם הגרי"ד סולוביצ'יק ז"ל ב"רשימות שיעורים" למסכתנו). הרמב"ם (הל' סוכה פ"ו הט"ו) כותב -
עצי סוכה אסורין כל שמונת ימי החג בין עצי דפנות בין עצי סכך, אין ניאותין מהן לדבר אחר כל שמונת הימים.
והשווה לדבריו את הרא"ש (בפרקנו סוף סי' יג "והא דאסירי").
אולם, מחידושי ר"ח הלוי על הרמב"ם עולה שאין בהכרח לתלות את השאלה עקרונית במחלוקת האמורה:
ונראה לומר בדעת הרמב"ם, דס"ל דנהי דאם באנו לדון על הסוכה עצמה ודאי דהסכך הוא דמיחשב עיקר הסוכה, וכדאיתא בסוכה דף ז' [ע"ב] עיי"ש דפליגי בזה ר' יאשי' ורבנן אם דפנות איכללו בהדי סכך אם לא , ולדידן קי"ל דפנות לאו סכך נינהו, וגם חמתה מרובה מחמת דפנות כשרה, משום דלא חייל בהו דין סוכה, ורק הסכך לבד הוא דחלה עליו ונתקיים ביה דין סוכה, אכן כל זה הוא רק בהדינים הנוגעים לפסולא והכשרא דסוכה, דהם בגוף החפצא של הסוכה, והוא זה נוגע רק בסכך ולא בדפנות, כיון דהדפנות אינם בכלל סוכה, משא"כ בזה דעצי סוכה נאסרין, דילפינן לה מקרא דחג הסוכות, ס"ל להרמב"ם, דאין זה תלוי בעצם הסוכה, ושיהיה גזירת הכתוב דסוכה אסור ליהנות ממנה, כי אם דדין זה נאמר על מצות סוכה, דכל דמיקיימא ביה מצות סוכה אסור ליהנות ממנו, ודין מצוה שבה הוא שאוסר ליהנות ממנה, וע"כ כיון דילפינן גם לדפנות מקרא דבסוכות, ובלא דפנות לא מתכשרא, א"כ ממילא דגם דפנות איכללו במצות הסוכה, ואע"ג דאינהו לאו שמא דסוכה בהו, אבל מ"מ כך הוא מצותה, דלשם סוכה שעל הסיכוך בעינן גם דפנות, ולהכי הוא שפסק הרמב"ם דגם עצי דפנות הסוכה נאסרין.
 
 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)