דילוג לתוכן העיקרי

סוכה דף יט | פסל היוצא מן הסוכה

קובץ טקסט
דף מספר 25
א. הקדמה
הברייתא מכשירה "פסל היוצא מן הסוכה", דהיינו סכך שאינו חלק מובהק ממבנה הסוכה. על דין זה מביאה הגמרא ארבעה פירושים שונים, ועל נקודה זו מעיר בעל המאור כך:
ופירשוה בגמרא ארבעה פירושים, וככולהו נקטינן, דלא פליגי אהדדי ולית לן לדחויי חד מנייהו.
ב. שאלות על פשט הגמרא - פסל היוצא מן הסוכה (עד המשנה יט:)
1. מקרה זה כשר, ונחלקו האמוראים בפירושו. לדעת עולא מדובר בקנים היוצאים מאחורי הדופן האמצעית, ובאמת יש בשטח זה גם..., וגם ..., והקנים עצמם הם "צלתה מרובה מחמתה". אם כן, מה החידוש בעצם?
2. רבה ורב יוסף פירשו שהקנים יוצאים..., ומול שטח זה נמשכת דופן אחת; אנו רואים חלק זה כשייך לסוכה, ולכן אין צריכים שיהיה בו... (רש"י).
3. ר' יוחנן הסביר שמדובר במיעוט הסכך ש... .
4. ר' אושעיא מפרש שמדובר בסוכה קטנה, שיש בו סכך פסול בשיעור...; אכן, גם באוויר מכשירים את הסוכה במקרה כזה, אך ההבדל בין אויר לסכך פסול הוא... .
5. היכן עוד מצאנו דבר המצטרף לשיעור ובכל זאת הוא בעצמו אינו כשר?
ג. שאלות לעיון
פסל היוצא מן הסוכה
 בגמרא יש ארבעה פירושים מעשיים לדין זה, ובכולם יש לבחון את המשמעות העקרונית של דין "פסל". ניתן לפרש שדין זה בא רק לשלול הוה-אמינא, ואילו בסופו של דבר "פסל" מלמד את גדריה של עיקר הסוכה. מאידך, אפשר להבין "פסל" כאפשרות לקיים מצוות סוכה בישיבה במקום שאינו שייך לגדרי סוכה באופן מובהק, אלא מהווה שטח נספח. אם נדייק בסוגיה, הרי שבחלק מן המקרים היא שואלת "ומאי יוצא?"; נסו לסביר מדוע אין קושיא זו מופיעה ביחס לכל הפירושים. בכל אופן, אולי ניתן לראות בכך תמרור המדריך אותנו להבחין בין המצבים השונים, דהיינו האם מדובר במקום שהוא חלק מהגדרת סוכה, או שמא מדובר בשטח נספח.
נקודה זו קשורה בעיקר לפירוש השני בגמרא, דהיינו קנים היוצאים לפנים מן הסוכה. לכך מתייחס הרא"ש כאן בפירוש (עיינו בפסקיו סימן ל"ה, "ואפ"ה נידן כסוכה"), ויש נפקא מינה למעשה לפרשנות זו של הרא"ש: עיינו בגמרא לעיל ד. באמצע "היתה גבוהה מעשרים אמה...הכשר סוכה כשרה", וברש"י ד"ה כשרה. כיצד הוא מרחיב את הנאמר בגמרא כאן, ואיך זה מתקשר לחקירה שלנו? ייתכן לדייק מדבריו גם הסבר למקרה הזה של "פסל" ("שזהו דרכן ליעשות"). הרא"ש שם סימן ג' ("והקשה ה"ר ישעיה" עד הנקודתיים) מביא את רבנו ישעיה החולק על רש"י, ואילו הוא עצמו תומך בשיטת רש"י תוך הסתמכות על פירושו בסוגייתנו.
לישון תחת אויר או סכך פסול
הסוגיה מחלקת בין סכך פסול לבין אוויר בנוגע לשאלה האם יוצאים ידי חובה אם יושבים תחתיהם, ויש מחלוקת ראשונים בפירוש הגמרא. עיינו רש"י בסוף העמוד ד"ה אמר ליה רבי אבא, ותוס' ד"ה לא יהא.
נעיין קודם בתירוץ הראשון אותו מציעים התוס', שניתן לישון תחת אויר אבל לא תחת סכך פסול. התוס' בעצמם מסבירים את ההבדל בפשטות, אלא שיש צורך להסביר כיצד יתכן שמצד אחד הסכך הפסול משלים לשיעור סוכה, אך מצד שני לא ניתן לישון תחתיו. נראה מכאן שקיום מצוות ישיבה הוא פעולה המורכבת משני חלקים: ישיבה בתוך מבנה סוכה (שיש לו דרישות הלכתיות משלו), וישיבה תחת סכך כשר. באופן דומה ניתן להסביר גם את הדין המקביל המובא בסוגיה, של טבילה במקווה שיש בה טיט הנרוק.
הגרי"ד סולוביצ'יק ז"ל דייק מדברי הרמב"ם שניתן לישון הן תחת אוויר, והן תחת סכך פסול:
סכך שהיו בו חלונות שהאויר נראה מהן... (ו)אם היה הסכך רב על האויר כשרה. במה דברים אמורים בשלא היה במקום אחד אויר שלשה טפחים, אבל אם היה אויר שלשה טפחים בין באמצע בין מם הצד הרי זו פסולה עד שימעטנו משלשה.מיעטו בדבר הפסול כגון כרים וכסתות, אם סוכה גדולה היא כשרה, ואם בסוכה קטנה פסולה עד שימעטנו בדבר שמסככין בו. היה רוב הסכוך צלתו מרובה מחמתו ומיעוטו חמתו מרובה מצלתו, הואיל וצילת הכל מרובה מחמת הכל כשרה.
(רמב"ם, הלכות סוכה, פרק ה', הלכות י"ט - כ').
הנחת הרב ז"ל הייתה שאם הרמב"ם סותם שהסוכה "כשרה", בלי לסייג את הדברים, משמע שההכשר הוא מוחלט, וניתן גם לישון שם ללא כל הגבלה. האם גם אתם מדייקים כגרי"ד?
הגרי"ד לא התעכב על יישוב הרמב"ם לעומת מה שלמדנו בסוגיה. הוא רק העיר שלפי זה, הרמב"ם שולל את המורכבות של הגדרת ישיבת סוכה שהצענו לעיל; לפי הרמב"ם יש לשבת בתוך סוכה, אבל אין צורך לשבת תחת סכך כשר.
"סיפוח" הסכך הפסול
נפנה לדעתו של רש"י בסוגייתנו. ברור שגם הוא מקבל את המורכבות של הגדרת הישיבה בסוכה, אבל יש לעיין במה הוא חולק על תוספות - מדוע אין הוא מסכים שניתן לישון תחת האוויר? ככל הנראה אין זה נחשב תחת הסכך הכשר, כלומר למרות ש"לבוד" סותם את האוויר, אין הוא יוצר סכך כשר. אבל אם כן, כיצד יושבים תחת סכך פסול, והרי זה בוודאי אינו "סכך כשר"?
לצורך הבנת נקודה זו נחזור לחקירתנו בשאלה הקודמת. אותו סכך פסול הוכשר באמצעות ההלכה של "פסל היוצא", וגם כאן יש לשאול אם מדובר בחלק אורגני מהסוכה או בקטע הזקוק ל"סיפוח". דווקא לגישתו של רש"י לעיל, הרואה בפסל היוצא קטע פסול העובר "הכשר", אפשר להרחיב את ההכשר הזה באופן המתעלם אפילו מהפסול בחפצא, במידה ומדובר בקטע קטן.
אולי אפשר לטעון שחידוש כזה בהלכות סוכה טעון מקור; אולם לדעת רש"י מדובר במנגנון הלכתי כללי, שאינו מוגבל להלכות סוכה. זו בדיוק שאלת הגמרא בסוף הסוגיה, ותשובתה היא שיש לנו תקדים בדיני טבילה. ואכן, גם כאן התוספות חולקים על רש"י (ראו בעמוד ב' תוד"ה טיט, לפחות עד "אין מטבילין בו"), ונמצא שרש"י ותוספות עקביים בשיטותיהם[1].
עד כאן ראינו את שיטת רש"י, הרמב"ם, והתירוץ הראשון בתוספות. בהמשך דבריהם, התוספות מחלקים בין סוכה קטנה לבין גדולה - בגדולה אפשר לישון בכל מקום, ואילו בקטנה אין ישנים תחת הסכך הפסול. לכאורה קשה להבין - מהו ההסבר לחילוק הזה? נוכל להציע לקבל את המנגנון ה"הכשר" של רש"י, אבל באופן חלקי. דהיינו, ייתכן שיש עיקרון של "סיפוח" של סכך פסול לסכך כשר, אלא שמנגנון כזה יפעל רק אם יש שיעור סוכה מינימלי גם בלי החלק הפסול. מעין זה הציע הגרי"ד בשיעוריו. איזה היגיון עשוי לעמוד מאחורי הבחנה כזו?
כעת נעבור לסוגיה הבאה, הדנה בסוכה הבנויה כצריף, כלומר שאין הבחנה בין הדפנות והגג, היות שהדפנות הן באלכסון והן עצמן יוצרות את ה"גג".
ד. שאלות על פשט הגמרא - סוכה כמין צריף (עד המשנה השניה יט:)
 1. במשנתנו מכשירים חכמים סוכה העשויה כמין צריף, וכן אם... , למרות שיש לומר שאין כאן "גג". טעמם הוא ש____ _____ כ_____ .
2. ר' אליעזר מצריך במקרה הראשון..., ובמקרה השני ...
3. למרות שר' אליעזר מחמיר, הוא מודה להכשיר כאשר...
4. רב יוסף נהג בעניין זה כדעת ר"א במשנה, כי...
לאחר לימוד הסוגיה, אנו נשארים עם השאלה המרכזית: איפה נגמרת הדופן בסוכה זו, ואיפה מתחיל הסכך? על כך נלמד בשבוע הבא, בעזרה ה'.
 
 
 
[1]   ניתן למצוא דוגמה נוספת למנגנון זה אליבא דרש"י: עיינו ברמב"ם הלכות חמץ, פרק ו' הלכה ה', ובמגיד משנה שם בשם הרמב"ן עד "וכן עיקר". סתימת הרמב"ם שם היא כשיטת הרמב"ן.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)