דילוג לתוכן העיקרי

פסחים | דף קכא | סיום למסכת פסחים

בשעה טובה אנו זוכים לסיים את מסכת פסחים.

המשנה האחרונה במסכת עוסקת בשתי ברכות - ברכת הפסח וברכת הזבח:

"בירך ברכת הפסח - פטר את של זבח, בירך את של זבח - לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו".

חשוב לשים לב שבאופן עקרוני, שאין מחלוקת על העובדה שצריך לברך את שתי הברכות, התנאים נחלקו רק על מקרה בו אדם הקדים וברך את של פסח - האם במקרה זה הוא פטר בברכתו אף את ברכת הזבח או לא. בהקשר זה של שתי ברכות הנאמרות על עשיית מצווה, מובא מעשה (פסחים קכא ע"ב):

"רבי שמלאי איקלע לפדיון הבן, בעו מיניה: פשיטא, על פדיון הבן - אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן - אבי הבן מברך. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה - כהן מברך או אבי הבן מברך? כהן מברך - דקמטי הנאה לידיה, או אבי הבן מברך - דקא עביד מצוה? לא הוה בידיה: אתא שאיל ביה מדרשא, אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים, והלכתא: אבי הבן מברך שתים".

שאלת הגמרא היא מי מברך את ברכת 'שהחיינו' - האב או הכהן; מסקנת הגמרא שהאב מברך את שתי הברכות. אולם, יש להבין את צדדי הספק - מצד אחד, יש סברא שהכהן צריך לברך את ברכת שהחיינו מכיוון שמגיעה לידיו הנאה גשמית - דמי הפדיון מהמצווה; מצד שני, אבי הבן הוא זה שמקיים את המצווה ולכן הוא צריך לברך. הקושי בהצגה זו של הגמרא טמון בתמיהה - היכן אנו למדים כי אדם מברך על כך שהרוויח ממון – ואפילו ממון רב?[1] כלומר, לכאורה קיימת ברכה רק על הנאה שיש מכלים חדשים אבל לא על כסף משום שהכסף עצמו אינו מוגדר כדבר שנהנים ממנו.

יתכן להסביר זאת כך: מהכתוב אנו למדים שהאב פודה את בנו מאת הקב"ה, הכוהנים שהם שלוחי המקום רק מקבלים את כסף הפדיון – כלומר, אף אם הכהן אינו מעוניין בכסף זה, מכל מקום הוא חייב לקחת אותו שהוא מצווה; כשם שאכילת קדשים ותרומה הינה עבודה (לעיל דף עב עמוד ב). רצוני לומר, מכיוון שמדובר בעשיית מצווה, אין עוד מדובר רק על רווח כספי שיש לכהן – שזה באמת לא דבר שניתן לברך עליו, מדובר בהנאה שיש לכהן - הנאה נפשית אשר באה לו על ידי מצוות הפדיון שהיא הנאה שבוודאי לא פחותה מהנאה שיש מבגד חדש.

לפי סברא זו יש לומר כי שני הצדדים (הכהן והאב) מחויבים בברכת שהחיינו זו, והספק הקיים בסוגיה הוא רק מי יברך ויוציא את חברו ידי חובת הברכה.

_____________

[1] ברכת שהחיינו שמברך היורש, בפשטות היא על היורש כלים וכיוצ"ב ולא רק כסף (אולם, ראה במשנה ברורה רכג ,כ). 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)