סילוק גורם מציל

  • הרב שמואל שמעוני

סילוק גורם מציל

בשבוע שעבר עסקנו באדם הזורק כלי מראש הגג על גבי כרים וכסתות, וקדם אחר (או הזורק עצמו) וסילקן. לדברי רבה (בבא-קמא כו ע"ב), הן הזורק והן המסלק פטורים מתשלום על הכלי. בשבוע שעבר עסקנו בפטורו של הזורק, ואילו השבוע נבחן את פטורו של המסלק. מדוע המסלק כרים שהכלי עתיד ליפול עליהם - פטור? תשובה אחת לשאלה זו מצאנו ברש"י, המסביר שפעולת הסילוק היא 'גרמא בעלמא'.

הרי"ף סבר שלהלכה ניתן לחייב את המסלק. לדבריו, רבה כאן צועד בשיטתו, שלא ניתן לחייב על "דינא דגרמי" - על נזק שנגרם בצורה עקיפה. להלכה אנו פוסקים כדעת רבי מאיר, שדן "דינא דגרמי", ולכן ניתן לחייב את המסלק (כשם שניתן לחייב אדם השורף שטר-חוב של חבירו ומונע ממנו לגבות את חובו, למרות שהנזק נגרם לבעל השטר רק בצורה עקיפה). התוספות הביאו את דעת ר"י, שחלק של הרי"ף וטען שפעולת הסילוק אינה "גרמי", שחייבים עליה, אלא נזק עקיף לגמרי - "גרמא", שגם להלכה הגורם לו פטור.

מדוע לדעת ר"י הסילוק אינו נחשב ל"גרמי"? על שאלה זו הובאו מספר תשובות:

1. הרא"ש (ט', י"ג) טען שניתן לחייב מדין גרמי רק כאשר המזיק עשה מעשה בגוף החפץ הניזוק, "והמסלק כרים וכסתות - אע"ג דברי היזקא [=שההיזק ברור], לא עשה מעשה בגוף הממון".

2. עוד חילוק העלה שם הרא"ש, שעל מנת לחייב בגרמי יש צורך בנזק שמתרחש בשעת עשייתו: "ועוד יש לחלק: היכא דבשעת המעשה נעשה ההיזק נקרא דינא דגרמי... אבל כל הני לא בא ההיזק מייד: המסלק כרים - לא נשבר הכלי עד שהגיע לארץ".

3. היעב"ץ כתב שכיוון שאין ודאות מוחלטת שהסילוק יזיק, אין זה גרמי אלא גרמא בעלמא.

4. המאירי בדף כו ע"ב הציע את החילוק הבא: "שאין זה דומה לשורף שטר, שהוא עושה מעשה המפסיד, וכל שהוא עושה מעשה, כגון שורף שטרותיו... הוא בכלל דינא דגרמי וחייב. אבל בזו - אינו עושה מעשה המפסיד, אלא שמסלק את המציל, וכל שהוא כן - אינו בכלל דינא דגרמי, אלא גרמא בנזקין לבד, שהוא פטור". מכאן עולה הגדרה יסודית: סילוק גורם מציל לעולם אינו מהווה עילה לחיוב בנזיקין.