סיעתא דשמיא

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף סב – סיעתא דשמיא

הגמרא בסוגייתנו עוסקת באיסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו. רש"י (ד"ה מהו לאוריי תלמיד במקום רבו) מבאר שטעם האיסור הוא משום חוצפה.

מפירושו של רש"י משמע שהחוצפה הינה הסיבה היחידה שבגינה אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו. לכן, ניתן היה לחשוב שאם מחל הרב לתלמידו, אם יורה התלמיד הלכה בפני רבו אין בכך חוצפה ולכן גם אין איסור.

ברם, מדברי הגמרא במסכת כתובות אנו למדים שבפסיקת ההלכה יש מימד של 'סיעתא דשמיא', במקרה שבו תלמיד מורה הלכה בפני רבו אין את אותה סיעתא דשמיא (דף ס עמוד ב):

"אמר אביי, האי מילתא דאמור רבנן: אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש במקום רביה, לא משום דמיחזי כאפקירותא, אלא משום דלא מסתייעא מילתא למימרא, דהא אנא הוה גמירנא ליה להא דרב ושמואל, אפי' הכי לא מסתייעא לי מילתא למימר".

רבי מנחם המאירי מבאר שאביי קיבלו מרבו, רב יוסף, רשות להורות הלכה בפניו, שאם לא כן, לא היה עושה זאת משום שהיה במעשה זה חוצפה. מכל מקום, אביי מלמד שאף אם הרב הרשה לתלמידו להורות בפניו הלכה, אין לתלמיד סיעתא דשמיא בהוראתו והוא עשוי לבוא לידי טעות. כעין דברים אלו כתבו בעלי התוספות (שם ד"ה כי אפקירותא):

"ונפקא מיניה שהיכא שהרב מוחל על כבודו דשרי ואפ"ה אל יורה דלא מסתייע מילתא הואיל ורבו אצלו".

מהאמור נראה לומר שבעיית החוצפה היא שולית ביחס לבעיית הסיעתא דשמיא. כלומר, על החוצפה ניתן למחול אבל אין בכך לשנות את הבעיה הבסיסית שתלמיד שמורה בפני רבו עשוי לבוא לידי טעות.

רבי אברהם בן רבי משה די בוטון כתב שבימנו לא חל איסור של מורה הלכה בפני רבו (לחם משנה הלכות תלמוד תורה פרק ה):

"וכעין זה שמעתי בשם אחד שכתב בשם חכם אחד שבזמן הזה ליכא מורה הלכה בפני רבו מפני שאנו לומדין מפי ספרים והספרים הם המלמדים".

כלומר, לפי דבריו רק בימי התנאים היה איסור של הוראה בפני רבו. אולם, כיום אין איסור זה חל עוד משום שאנו למדים מספרים. לעומתו, פוסקים רבים (מהרי"ק, מהרשד"ם ועוד) כתבו שמשום שיש לנו ספרים רבים, חובה על כל מורה הוראה לעיין בכל הספרים קודם שיורה הלכה - מהסיבה שהספרים הם הם רבותינו, אבל אין זה מתיר להורות הלכה בפני רבו.

ברם, על אף שהצענו לעיל שיתכן שחוצפה הינה הסיבה המשנית, מדברי רבי יחיאל מיכל אפשטיין משמע שהחוצפה הינה הסיבה העקרית ולא החוסר בסיעתא דשמיא. הוא כתב (ערוך השולחן יו"ד סימן רמב סעיף לו) שאין טעם בדברי הפוסקים כי בימינו אין איסור להורות הלכה בפני רבו. הסיבה לכך שאין להורות הלכה בפני רבו היא משום שיש בכך ביזיון לרבו. גם לדברי ערוך השולחן נראה לדעתי שכשאין בזיון בהוראה לפני רבו, כמו בימנו שכל מה שאומר חכם הם מדברי הפוסקים, אין לחשוש לכך עוד.

הרב ירון בן צבי