סכך שנפל
לגרים באזורים הרריים, החשופים לרוח, ודאי מוכרת אחת מהחוויות של סוכות: סכך שהתעופף ברוח ונעלם כלא-היה. מה עושים במצב זה ביו"ט הראשון של סוכות או בשבת חול המועד? האם מותר להשלים את הסכך, או שמא יש בכך בעיה של עשיית אוהל?
איסור עשיית אוהל הוא אחד מהתולדות של מלאכת "בונה". בספר "אבן האזל" (הל' שבת י', יז) מסביר הרב איסר זלמן מלצר את ההבדל העקרוני שבין האב בונה לבין התולדה מאהיל: ב"בונה" - המוקד הוא על חיבור חלקים נפרדים, ואילו ב"מאהיל" - המוקד הוא על תיחום וגידור השטח.
הבדל זה מתחדד לאור דין "מחיצה מתרת". "מחיצה מתרת" היא מחיצה המתירה איסור מסויים - לדוגמא: דופן של סוכה (המתירה אכילה בתחום הסוכה) או דופן של עירוב (המתירה טלטול בשטח המעורב). הראשונים נחלקו (שבת מט ע"א) האם מותר לעשות "מחיצה מתרת" בשבת: רש"י סובר שמותר לעשות מחיצה כזו, ואילו רבנו-תם אוסר, כיוון שהמחיצה מחילה מעמד הלכתי על השטח בשבת. להלכה אנו פוסקים כרבנו-תם, אך הרמ"א (שט"ו, א) מביא את תשובת מהר"ם מרוטנבורג, שמתיר להוסיף על מחיצה מתרת בשבת. לדעתו, אם חלק מהמחיצה (בשיעור טפח) היה קיים מבעוד יום - מותר להוסיף עליו ולהשלים את המחיצה המתרת.
ה"פרי מגדים" התיר להחזיר למקומו סכך שנפל באופן ארעי, כיוון שבמקרה כזה - כאשר ההוספה היא ארעית - היא נחשבת להוספה על אוהל עראי, שהיא מותרת (עירובין צג ע"א). לעומתו, בשו"ת "שואל ומשיב" (ח"ג סי' כ"ה) אסר להחזיר למקומו סכך שנפל, וכלל לא התייחס לדין הוספה על אוהל עראי. ה"שואל ומשיב" התייחס להיתר ההוספה על מחיצה מתרת, והסביר שהיתר זה נאמר רק בדפנות ומחיצות עומדות, ולא בגג.
מדוע ה"שואל ומשיב" לא התייחס לדין הפשוט, לכאורה, של הוספה על אוהל עראי? הקושייה רק גדֵלה כיוון שהיתר תוספת על מחיצה המתרת, שאותו ציין ה"שואל ומשיב", נלמד מההיתר להוסיף על אוהל ארעי. נראה, שה"שואל ומשיב" הבין שבסוכה קיימת בעיה נוספת (פרט להוספה על האוהל) - החלת שם סוכה על המבנה. לאחר שהסכך נפל - הסוכה נפסלה, ומי שיחזיר את הסכך - ישוב ויהפוך אותה שוב ל'סוכה' הלכתית. ה"שואל ומשיב" ביקש ללמוד דין זה מדין מחיצה המתרת, המבוסס על יסוד דומה (החלת מעמד הלכתי מסויים על השטח). ה"פרי מגדים", לעומתו, חשב שהחלת שם 'סוכה' אינה בעייתית, ולכן החזרת הסכך מעוררת רק בעיה של הוספה על אוהל עראי.
להלכה, כפי שציינו, ה"פרי מגדים" (אשל-אברהם שט"ו, א) התיר לתת סכך באופן ארעי, ואילו ה"משנה ברורה" (תרל"ז, א) אסר זאת. בספר "שמירת שבת כהלכתה" (כ"ד, הע' כו) מובא בשם הגרש"ז אוירבך שמותר לעשות זאת, אך בחלק ג' של ספר זה הגרש"ז חזר בו, כיוון שהחזרת הסכך מחילה על המבנה שם 'סוכה'.
נוסיף ונעיר שאם הסכך עף ונעלם, ויש צורך להביא סכך חדש - ייתכן שיש בכך גם בעיה של מוקצה, ואכמ"ל.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)