סנהדרין דף נ – חומרת עבֵרתה של בת כהן שזינתה

  • הרב ברוך וינטרוב
סוגייתנו (מט ע"ב – נ ע"ב) דנה באריכות בדירוג חומרתן של המיתות השונות, ובין השאר במחלוקת רבי שמעון וחכמים מהי המיתה החמורה ביותר – סקילה או שרֵפה. מן הגמרא עולה כי מחלוקת זו קשורה למחלוקת אחרת שלהם, בדבר עונשה של בת כהן מאורסת שזינתה: חכמים אומרים שמיתתה בסקילה, כבת ישראל, ואילו רבי שמעון אומר שמיתתה בשרֵפה, כבת כהן נשואה.
אין ברור מן הגמרא מהי הביצה ומהי התרנגולת, רצוני לומר: האם חכמים סברו שסקילה חמורה, ועל כן למדו שבת כהן מאורסת נסקלת ולא נשרפת; או שמא למדו שסקילה חמורה משרֵפה מתוך ההלכה שבת כהן מאורסה נסקלת. וכן יש להסתפק בשיטת רבי שמעון.
על פי רש"י (ד"ה ומדאפקיה, ר"ש לטעמיה), חכמים סברו שסקילה חמורה משרֵפה מכיוון שמגדף ועובד עבודה זרה נידונים בסקילה; ומכאן הסיקו שבת כהן מאורסה לא תידון בשרֵפה הקלה אלא בסקילה החמורה. לרבי שמעון, לעומת זאת, היה ברור שאף בת כהן מאורסה בשרֵפה, ומכאן הסיק ששרֵפה חמורה מסקילה, שהרי התורה באה להחמיר על בת כהן שזינתה, ולא להקל עליה.
עמדתו זו של רבי שמעון נראית קשה. הכיצד חמורה עבֵרתה של בת כהן שזינתה מעברתו של עובד כוכבים, שפשט ידו בעיקר? הר"ן עמד על שאלה זו, והשיב שהמחללת את אביה מזיקה לו, מה שאין כן עובד עבודה זרה ומגדף, שאינם יכולים לגרום נזק כלפי שמיא ח"ו.
תשובה זו פותחת בפנינו פתח להבנת מחלוקת חכמים ורבי שמעון. חכמים סברו שחטאו של עובד עבודה זרה בוודאי חמור יותר מחטאה של בת כהן, ולפיכך התאימו את עונשה של בת כהן לרמת הענישה החמורה ביותר כפי שהיא נלמדת מעבודת כוכבים. רבי שמעון, לעומתם, סבר כי בת כהן שזינתה, אף שהמעשה שעשתה נראה פחות חמור מעבודת כוכבים, הרי תוצאותיו חמורות יותר, ועל כן גם עונשו גדול יותר; לכן אין צורך להכפיף את העונש האמור בבת כהן שזינתה לעונש הנלמד מעבודת כוכבים, ואדרבה, יש להסיק שהמיתה הכתובה בה – שרֵפה – היא החמורה ביותר.
כללו של דבר: לדעת חכמים חומרת העונש נקבעת על פי המעשה, ואילו לדעת רבי שמעון חומרת העונש נקבעת על פי התוצאות.