דילוג לתוכן העיקרי

סנהדרין | דף צה | עוונם של ישראל בנוב

"מאי 'עוד היום בנֹב לעמֹד' (ישעיהו י', לב)? אמר רב הונא: אותו היום נשתייר מעונה של נוב" (צה ע"א).
רש"י:
"דמפני עון שהיה להם לישראל על שנהרגו כהני נוב קבע הקדוש ברוך הוא העונש עד אותו היום, ואותו יום בלבד נשתייר מזמן העונש, ואילו היה נלחם בירושלים באותו היום היה כובשה".
מהו העוון שהיה להם לישראל בהריגת כוהני נוב? מפרשי האגדה הציעו תשובות שונות, וכל אחת מהן מחדדת מסר חינוכי אחר.
בפירוש "עיון יעקב" על עין יעקב (לרב יעקב ריישר, בעל שו"ת שבות יעקב) כתב: "שעדיין נשתייר קצת מעון על שאול ודורו אותן שלא מיחו בדבר". פירוש זה עומד על חומרת התנהגותו של מי שיכול למחות ברע ואינו מוחה. דא עקא, שלפי פירוש זה רק קבוצה מצומצמת למדיי אחראית לפרשת נוב, וקשה: כיצד הדבר מצדיק את ענישת כלל ישראל וכיבוש ירושלים?
הרחיב מעט יותר בפירוש "הרי"ף" (הרב יאשיהו פינטו) לעין יעקב: "ושמא על שלא מחו ישראל לשאול". כאן נראה שאין מדובר רק במי שיכלו למחות בשאול בפועל, כי אם באחריות קולקטיבית של עם ישראל: הציבור כציבור היה צריך למחות, ומאחר שלא מיחה – דינו להיענש. אף זה מסר חשוב המוכר לנו גם מהקשרים אחרים: האחריות המוסרית המוטלת על הציבור הגדולה מן האחריות של כל יחיד ויחיד.
כיוון שונה הציע המהר"ל בחידושי אגדות על אתר. לדבריו, העוון אינו נעוץ בכשל מוסרי, כי אם במום רוחני שהתגלה בהריגת כוהני נוב, מום הקשור קשר הדוק לאפשרות כיבושה של ירושלים:
"נשתייר מעונה של נוב וכו'. פירוש: כי הרגו כהני נוב והיו מבטלים עבודת בית א-לקינו, וענין זה נשתייר שכמעט נחרב ירושלים ושמם בית א-לקינו. כי כאשר הרגו נוב עיר הכהנים נראה שיש צד בחינה בישראל שאין דביקים כל כך בבית א-לקינו, ומשום כך היה ראוי שיהיה נחרב ח"ו בית א-לקינו, ולכך אמר שאותו יום נשאר מעונה של נוב".
קשה להורות באצבע על מעשה זה או אחר של ישראל שהביא לאירוע הנורא, אך עצם ההיתכנות של אירוע שכזה מעידה על פגמים בעם, ובראשם: העדר דבקות בעבודת בית ה'. כאירועים אחרים שיש להם משמעות רוחנית, גם אירוע זה אינו מעיד אך ורק על הגורמים העובדתיים להתרחשותו, אלא גם על בעיה רוחנית עמוקה.
לדאבוננו, קשה לומר שהשכלנו להתעלות מעל הפגם המתואר כאן. מעטים בינינו יכולים להעיד בעצמם שהם חשים כראוי את עצמת הצורך בבית ה' ובעבודתו. ונראה שזו כוונת הירושלמי (יומא פ"א ה"א) באמרו ש"כל דור שאינו נבנה בימיו, מעלין עליו כאילו הוא החריבו": כמו חורבנו של בית המקדש, גם אי-בנייתו מעידה, בין השאר, על העדר השתוקקות מספקת אליו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)