דילוג לתוכן העיקרי

סנהדרין | דף צו | בני בניהם של רשעים

"נעמן גר תושב היה. נבוזראדן גר צדק היה. מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים. מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו? שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (צו ע"ב).
גם מקרבם של גדולי רשעי עולם הצליח לצאת טוב מזוכך, ואפילו מהרוע העמלקי של המן:
"מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים, אבל על ידי הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב, אשר הוא מעל השמים, ונכלל הכל באהבה העליונה, אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה" (מדות הראי"ה, מידת האהבה, אות ו).
בסקירת דורות התנאים בהקדמתו למשנה תורה כתב הרמב"ם: "ורבי עקיבא בן יוסף קיבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה". קביעה זו מפתיעה, ואף מעוררת שאלות הלכתיות בדבר היקף כושרו של גר לדון (ראה פסקי-דין ירושלים – דיני ממונות ובירורי יוחסין ז – תיק יוחסין מס' 107). יתכן שמקור הדברים בגמרא בברכות כז ע"ב. מסופר שם שכאשר חיפשו מחליף לרבן גמליאל, דחו את ההצעה להעמיד במקומו את רבי עקיבא, "דילמא עניש ליה, דלית ליה זכות אבות". רב נסים גאון מציין בפירושו שם לסוגייתנו, ומביא גרסה שאינה לפנינו: "מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, ומאן אינון? רבי עקיבא".
אולם על כך יש להקשות ממה שלמדנו לעיל לב ע"ב: "הלך אחר חכמים לישיבה... אחר רבי עקיבא לבני ברק" – משמע שרבי עקיבא למד ולימד בבני ברק, ולא בירושלים. ראש הישיבה הרב יעקב מדן שליט"א עמד על שאלה זו במאמרו על מצוַת מחיית עמלק (בתוך הספר: על דרך האבות – ספר היובל למכללת הרצוג, אלון שבות תשס"ב, עמ' 395–396). הרב מדן מביא כי היו שהציעו לגרוס בסוגייתנו: "מבני בניו של סיסרא למדו תורה בבני ברק". אך הוא עצמו מתנגד לשינוי גרסה זה, ומציע הצעה שונה מגרסת רב נסים גאון שלפנינו: לטענתו, רבי עקיבא לא היה צאצאו של סיסרא, כי אם צאצאו של המן העמלקי!
בהצעה זו יש כדי להקצין את הרעיון שהטוב יכול להתגלות ולהזדכך מתוך הרע. ברם, הרב מדן בוחר להדגיש גם את כפיפותו של רבי עקיבא למוצאו מעמלק. לדבריו, סופו הנורא של רבי עקיבא, שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל (ברכות סא ע"ב), מיתה משונה שלמשה רבנו נאמר עליה "שתוק! כך עלה במחשבה לפני" (מנחות כט ע"ב) – סוף נורא זה הוא קיום החובה למחות את זרעו של עמלק, חובה שחלה אפילו על קדוש כרבי עקיבא! (ומכאן למד הרב מדן כי אחר כל ההסברים והנימוקים, אין אנו מסוגלים להבין הבנה שלמה את מצוַת מחיית עמלק.) הדברים מבהילים, וטעונים עוד מחשבה רבה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)