סעודת מצווה

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף מט – סעודת מצווה

המשנה בסוגייתנו עוסקת בדין של מי שלא הספיק עדיין לבטל או לבער החמץ שברשותו. באופן עקרוני, במצב זה ניתן מן התורה או לבטל את החמץ או לבערו, אולם, בדרך כלל חכמים הצריכו לבצע את שתי הפעולות. במקרים מסויימים פטרו חכמים את האדם מהצורך לבצע את שתי הפעולות, כפי שמובא במשנה:

ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו, ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו. אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו - יחזור ויבער, ואם לאו - מבטלו בלבו.

כלומר, במקרה שבו אדם יכול לחזור לביתו ולהספיק לקיים את המצווה שהוא בדרכו לקיים, עליו לעשות זאת. אולם, אם אין הוא יכול לקיים את שתי המצוות – לקיים את המצווה אליה הוא בדרך ולבער את החמץ (על ידי אש), פטרו אותו חכמים מביעור החמץ וקבעו שדי י לו בביטול החמץ.

נעיר שתי הערות על דין זה: ראשית, ברור שכוונת המשנה היא במצב בו ביעור החמץ הוא מדרבנן – כלומר, כאשר ביטול חמץ עדיין רלוונטי (לפני השעה השישית ביום*); לאחר מכן, אף אם הוא יהיה צריך לוותר על קיום המצווה אליה הוא בדרכו, מכיוון שמדובר בחיוב מהתורה יהיה עליו לחזור ולבער את החמץ. הסיבה לכך פשוטה - איסורי חמץ, כשאר חיובי תורה, דוחים את שאר המצוות.

שנית, מפשט לשון המשנה נראה שמדובר בחתן שהולך לסעודת המצווה של האירוסין שלו בבית. אם זו היא אכן כוונת המשנה, נראה שההיתר אותו קבעו חז"ל הוא רק כאשר מדובר במצווה המוטלת על האדם עצמו. נראה שזו הסיבה שבגללה חכמים לא פטרו את שאר המוזמנים לסעודת מצווה זו. אמנם, הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה, פרק ג' הלכה ט') הבין שההיתר הוא לכל המוזמנים:

מי שיצא מביתו קודם שעת הביעור לעשות מצוה או לאכול סעודה של מצוה כגון סעודת אירוסין ונשואין ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו, אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לאו יבטל בלבו

לפי דבריו, כל מי שהולך לסעודת מצווה כלול בפטור זה ובפרט למי שהולך לסעודת מצווה חשובה של לשמח חתן וכלה.

הרב ירון בן צבי

__________________________

רבי יוסף קארו פוסק בשולחן ערוך (או"ח רמט ב) כי אסור לעשות אפילו סעודת אירוסין בערב שבת או בערב יום טוב. אולם, ניתן להביא ראיה מסוגייתנו לכך שסעודת אירוסין מותרת – כך כותב רבי אברהם גומבינר להלכה.

 
?? ?? ?? ??