דילוג לתוכן העיקרי

עבורי אחסנתא

בית המדרש הוירטואלי

&nbsp

דף יוםיומי

בבא בתרא דף קלג – עבורי אחסנתא

"הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו – מה שעשה עשוי, אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם לא היו בניו נוהגים כשורה – זכור לטוב" (משנה קלג ע"ב).

בגמרא מתבאר שתנא קמא חולק על רשב"ג וסבור שגם אם אין הבנים נוהגים כשורה, אין להעביר מהם את הירושה. ונראה שנחלקו בטעם הדין שאין ראוי להעביר ירושה מן הבנים. לדעת תנא קמא, הבעיה היא ההערמה וההליכה כנגד רצון התורה, ועל כן אין זה משנה אם הבנים טובים או רעים, שהרי הבעיה היא בעצם העברת הירושה. ואילו רשב"ג סבור כי הבעיה היא בעוול שנעשה לבנים, ואם אין הבן ראוי לירושה, אין עוול בהעברתה הימנו.

אמנם יש שסברו שגם לדעת חכמים הבעיה היא בעוול כלפי הבן. המהר"ם שיק מסביר בתשובותיו (חלק חושן משפט סימן מ"ג) כי חכמים סבורים שאין להעביר ירושה אפילו מבן רע מפני שאולי יצא ממנו זרע טוב (מקורו בכתובות נג ע"א). והוא מסיק מכך שאם הבן הוא אפיקורוס המוציא עצמו מכלל ישראל, ואין כל סיכוי שהוא או זרעו ישובו למוטב, מודים חכמים שיש להעביר ממנו את הירושה (וכן כתב באיגרות משה חלק חושן משפט ב סימן נ').

אפשר ששאלה זו – אם "עבורי אחסנתא" אסורה משום שינוי הלכות הירושה או משום העוול כלפי הבן – עומדת גם ביסוד ספקו של בעל פתחי תשובה (חושן משפט סימן רפ"ב אות א) אם האיסור הוא רק במתנת שכיב מרע (מתנה שחלה לאחר המיתה מתקנת חכמים), או שמא גם בבריא הנותן את כל נכסיו לאחרים ומותיר את בניו בלא ירושה. אם האיסור הוא מחמת העוול לבנים, מה לי אם חלה המתנה בחיי האב מה לי אם חלה רק לאחר מותו; סוף סוף נותרו הבנים בלא הירושה. אך אם האיסור הוא לפעול כנגד הלכות ירושה, אין מקום לאסור מתנת בריא, שהרי דיני ירושה לא חלו מעולם על מה שנתן האב עוד בחייו.

הרב ברוך וינטרוב

&nbsp

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)