ראש השנה | דף כב | עדות קרובים
במסכת סנהדרין אנו למדים שאב ובנו, וכן קרובים נוספים, אינם מצטרפים להיות עדים. בסוגייתנו נידונה השאלה אם דין זה נכון גם לגבי עדות החודש, ולמסקנה נאמר שהלכה כרבי שמעון, הסובר שקרובים מצטרפים יחד להעיד בעדות החודש:
"אמר טבי בריה דמרי טבי, אמר מר עוקבא אמר שמואל: הלכתא כרבי שמעון".
הקושי בהכרעת ההלכה הוא בכך שבשלב קודם בסוגיה נסתר פסק זה של רבי שמעון על ידי רב הונא פעמיים, ואם כן – כיצד נפסקו דבריו להלכה? יתר על כן, חלק מן הראשונים פסקו שקרובים אינם כשרים להצטרף יחד לעדות החודש, כנגד דבריו של רבי שמעון, וממילא יוצא שראשונים אלה פסקו כנגד האמור בגמרא. כך לדוגמה פסק הרמב"ם (קידוש החודש ב, א):
"אין כשר לעדות החדש אלא שני אנשים כשרים הראויים להעיד בכל דבר ודבר, אבל נשים ועבדים הרי הן כשאר פסולי עדות ואין מעידין, אב ובנו שראו את הירח – ילכו לבית דין להעיד, לא מפני שעדות החדש כשרה בקרובים אלא שאם ימצא אחד מהן פסול מפני שהוא גזלן וכיוצא בו משאר הפסלנות יצטרף השני עם אחר ויעיד, וכל הפסול לעדות מדברי סופרים אף על פי שהוא כשר מן התורה פסול לעדות החדש".
יתכן שניתן ליישב את הקושי על פי הגרסה המובאת במסורת הש"ס על אתר – 'אין הלכתא כרבי שמעון'. ראיה לגרסה זו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש למשנתנו (א, ז):
"מי שמכשיר עדות החדש בקרובים לומד ממה שאמרה תורה 'ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם' – עדות זו תהא כשרה בכם. וחכמים אומרים עדות זו תהא מסורה לכם, כלומר שראיית החדש ענינה מסור לבית דין, לא לכל אדם שראהו יכול לעשות חג לפי ראייתו. ואין הלכה כר' שמעון".
מניסוח זה נראה כי הגרסה שהייתה לפני הרמב"ם היא שאין הלכה כרבי שמעון, ולפי גרסה זו פסיקת הגמרא תואמת את דברי רב הונא ואת פסק ההלכה של הראשונים.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)