יומא | דף ע | עולת המוסף
המחלוקת בין האמוראים בסוגייתנו היא האם האיל שנאמר בפרשת פנחס הוא אותו איל שנאמר בפרשת אחרי מות (דעת רבי), או שמדובר בשני אילים שונים (דעת רבי אלעזר ברבי שמעו)ן; כלומר: בפרשת אחרי מות נאמר שיש להקריב פר חטאת, איל לעולה, שני שעירים ואיל לעולה של העם. בפרשת פנחס נאמר שיש להקריב פר ואיל, שבעה כבשים לעולה ושעיר חטאת אחד 'מלבד חטאת יום הכיפורים'.
יתכן לומר שבאמת מדובר באותו הקרבן, שכן בפרשת אמור נזכרים קרבנות המיוחדים ליום הקרבת העומר ולחג השבועות ובפרשת פנחס נאמר שיש להקריב קרבנות אחרים באותו הזמן. היינו, אפשר שהקרבנות של חג יאמרו בתורה במקומות שונים. מכך נובעת ההבחנה בין חובת היום שמדובר עליה בספר ויקרא למוסף שמדובר עליו בספר במדבר – כפי שנאמר לעיל (דף ג ע"א) שלדעת רבי אלעזר ברבי שמעון, יש להביא שני אילים כאשר אחד הוא לחובת היום (זה שבפרשת אחרי מות) ולא כחלק מקרבן המוסף ואחד הוא למוסף.
רש"י שם (ד"ה התם) מסביר שההבדל בין חובת היום למוסף הוא סמנטי; הראיה לכך היא שבפרשת פנחס נאמר שהקרבנות הם בנוסף לקרבן התמיד – 'מלבד עולת הבוקר' ולכן נקרא קרבן 'מוסף' בשונה מהאמור בפרשת אחרי מות שם לא נאמר שזו תוספת לקרבן התמיד.
ניתן להציע הבדל נוסף, במסכת זבחים (דף ז ע"ב) נאמר שבקרבנות בהם הקרבת העולה צמודה להקרבת החטאת, החטאת קודמת – "פרקליט המרצה קודם לדורון". כך גם עולת המוסף לא באה אחרי השעיר לשם ריצוי וכפרה אלא לשם דורון; זאת בשונה מהאיל של חובת היום, אשר בא כחלק מהריצוי - לשם כפרה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)