דילוג לתוכן העיקרי

דברי הימים ב' | כ"ט-ל' | עיבור השנה

הרב עדיאל זימרן
09.04.2014

לוח השנה היהודי, בשונה מלוחות השנה הנהוגים בעולם, נקבע על פי הלבנה: "החודש הזה לכם ראש חודשים - הראה לו לבנה בחידושה". בצד הציווי לנהוג על פי חודשי הלבנה, מצווה התורה להתאים את המועדים לעונות השנה: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱ-לוֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱ-לוֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה". אמנם, קיים פער של כ-11 יום בין שנת הלבנה לשנת החמה, ואילו היינו נוהגים רק לפי הלוח הירחי - היה חוסר התאמה בין חודשי השנה לבין העונות. כדי לפתור בעיה זו, חז"ל למדו מהציווי לחוג את פסח הן בחודש הראשון והן באביב - שמצווה לעבר את השנים כדי לגרום לכך שפסח יחול באביב. בימים עברו, בית הדין היה יוצא ובוחן אם הגיעה עונת האביב, ואם טרם הגיעה עונה זו - היו מעברים את השנה. כיום, אנו מעברים את השנה ע"פ חשבון קבוע, 7 פעמים בכל 19 שנה, ולא בהכרח לפי סימני האביב - וזהו חודש אדר א' העומד בפתח.

בשל אילו סיבות ניתן לעבר את השנה? בתנ"ך מופיע תיאור של עיבור השנה ע"י המלך חזקיהו בספר דברי הימים ב' פרק ל':

"וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, לָבוֹא לְבֵית ה' בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַה' אֱ-לוֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי: כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא, כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלִָם: וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל... וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם רָב לַעֲשׂוֹת אֶת חַג הַמַּצּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, קָהָל לָרֹב מְאֹד".

מדוע עיבר חזקיהו את השנה? חזקיהו מלך על יהודה לאחר תקופה ארוכה שבה העם עבד אלילים ורחק מעבודת ה'. חזקיהו הסיר את הבמות, טיהר את המקדש והחזיר את ישראל לעבודת ה' (דברי הימים ב' כ"ט):

"הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית ה' וַיְחַזְּקֵם... וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית ה' לְטַהֵר, וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל ה' לַחֲצַר בֵּית ה', וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה: וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ, וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם ה' וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית ה' לְיָמִים שְׁמוֹנָה, וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ".

כחלק מתהליך השבת ישראל לאלוקיו, רצה חזקיהו להעלות את העם לירושלים בחג הפסח, אך כיון שטיהור המקדש עמד להסתיים באמצע חודש ניסן, ואי אפשר היה להספיק להעלות את העם למקדש - החליט חזקיהו לעבר את השנה. וכך הסביר הרד"ק:

"כי עיברו השנה מפני הטומאה ומפני העם שלא יוכל להגיע לירושלים, כי לא היה עדיין לבבם נכנע אל עבודת הא-לוהים ולא היו רוצים לבוא לירושלים לעשות הפסח, לפיכך הוצרכו לעבר השנה ולהאריך הזמן...".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)