עירובין דף נה – בית שאין בו ארבע אמות

  • יהודה רוזנברג
אגב דיון בקביעת גבול העיר לעניין תחום שבת מביאה הגמרא בסוגייתנו ברייתא הקובעת ש"נפש" – מבנה הניצב על גבי הקבר ומיועד לשומר הקברים – נחשב חלק מן העיר בתנאי שגודלו לפחות ארבע אמות על ארבע אמות.
השולחן ערוך (או"ח שצח, ו) פסק דין להלכה, והמגן אברהם העיר על כך:
"ואם אין בה רוחב ד"א, אף על פי שארוכה כמה, לא מקרי בית, עסי' שמ"ה".
לדעת המגן אברהם לא די בכך שהשטח הכולל של הבית יהיה שש עשרה אמות רבועות, ויש צורך שבבית יהיה שטח רבוע של ארבע אמות על ארבע אמות.
האחרונים (ראו ביאור הלכה שם) חלקו על קביעה זו, וסברו שדין זה שנוי במחלוקת בין הרמב"ם לרא"ש: במקומות אחרים שבהם נדרש בית שגודלו ארבע אמות על ארבע אמות, כגון מזוזה, סובר הרמב"ם שדי בבית בעל שטח זהה, אף אם הוא ארוך וצר, ואילו הרא"ש סובר שיש צורך בריבוע שאורך צלעו ארבע אמות.
יתכן שלדעת המגן אברהם, שמדבריו נראה שהדין שבו אנו עוסקים אינו תלוי במחלוקת הראשונים הנ"ל, יש להבחין בין הדינים השונים לאור יסוד הצורך בשיעור ד' אמות.
במזוזה נראה שהצורך בשיעור ד' אמות נובע מכך שהבית צריך לשמש כבית דירה, ובית קטן משיעור זה אינו יכול להיחשב בית דירה של ממש. במקרה כזה יש מקום לדון האם ניתן לדור כראוי בבית ששטחו זהה אך רוחבו צר יותר, ובזה נחלקו הרמב"ם והרא"ש – לדעת הרמב"ם יש צורך בשטח כולל של שש עשרה אמות רבועות, ואילו לדעת הרא"ש יש צורך ברוחב ארבע לפחות.
גם את הצורך בארבע אמות בנידוננו אפשר להסביר באופן דומה. כך עולה מדברי התוספות בסוגייתנו (ד"ה נפש), שהסבירו שהסיבה לכך שהצורך בארבע אמות לא הוזכר במפורש בנוגע למבנים אחרים המוזכרים בברייתא היא ש"כיון שהזכיר בית דירה כאילו הזכיר ד' אמות, דפחות מד' אמות לא הוי דירה".
אך יתכן שלדעת המגן אברהם יסוד הצורך בארבע אמות בענייננו שונה: כדי שמבנה מסוים ייחשב כחלק מן העיר לעניין קביעת הגבול שלה עליו להיות מבנה חשוב, המהווה חלק משמעותי מן העיר, ורק מבנה שגודלו ארבע אמות חשוב דיו לעניין זה.
על פי הסבר זה מובן גם מדוע מפנה המגן אברהם בסוף דבריו לסימן שמ"ה, העוסק בסיווג רשויות השבת. בסימן זה נאמר שגודלה של רשות היחיד הוא ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, ואין להסתפק במבנה ארוך וצר, אף ששטחו דומה. יתכן שהסיבה לכך היא ששיעור ארבעה טפחים ברשות היחיד הוא חלק מהגדרת "מקום" בעל חשיבות. לדעת המגן אברהם כך הוא גם בסוגייתנו – שיעור ארבע אמות הוא חלק מקביעת מעמדו של בית חשוב כחלק מן המבנה העירוני.
[יש לציין כי מחצית השקל על אתר הסביר את דבריו של המגן אברהם ואת ההפניה לסימן שמ"ה באופן שונה, עיי"ש. יש מקום לקשר זאת גם לשאלה אם גודל הבית נמדד עם הקירות או בלעדיהם – אם שיעור ד' אמות נצרך כדי שהבית ייחשב כבית דירה נראה שיש למדוד ללא הקירות, שהרי בהם אי אפשר לדור, אך אם טעם הדין הוא חשיבותו של הבית יתכן שגם הקירות נכללים בשיעור זה. גם בעניין זה דן מחצית השקל שם, ואכמ"ל (מסברא יש מקום לקבל את שני הדינים – הבית חייב להכיל בתוכו ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות, ובשיעור זה נכללים גם הקירות, ובנוסף עליו להיות בעל שטח של שש עשרה אמות רבועות ללא הקירות).]