עירובין דף עז – מקום פטור

  • יהודה רוזנברג
הגמרא בדפים עו-עז עוסקת במחלוקת רב ורבי יוחנן בנוגע לכותל הניצב בין שתי חצרות, גובהו עשרה טפחים ורוחבו פחות מארבעה טפחים. לדעת רב הכותל משמש את שתי החצרות, ולכן שתיהן אוסרות זו על זו ואסור לטלטל חפצים המונחים על הכותל, ואילו רבי יוחנן סובר שמותר לטלטל חפצים בין הכותל לחצרות. רש"י מסביר שהכותל נחשב "מקום פטור" – מקום שיש לו חשיבות מסוימת, ולכן הוא אינו טפל לרשויות הסמוכות לו, אך אינו עומד בתנאים הדרושים כדי להיחשב אחת מרשויות השבת – לא רשות הרבים ולא רשות היחיד. בגלל מעמדו הייחודי של מקום פטור מותר לטלטל בינו ובין רשות היחיד או רשות הרבים, וכך גם במקרה שלנו – מותר לטלטל בין החצרות לכותל.
גם מסוגיית הגמרא משמע שמעמדו של הכותל כשל מקום פטור, והגמרא עוסקת בדיניו לאור השוואה זו. אך המאירי מחדש שהכותל אינו מקום פטור ממש, אלא רק מעין מקום פטור:
"זה שכתבנו... שמקום פטור הוא, לא נאמר אלא לענין זה, הא אלו זרק מרה"ר ונח על גביו ודאי חייב... אבל לענין זה הואיל וחצרות מעין רה"ר הן רואין אותה כאלו היא רה"ר".
אילו היה הכותל נחשב מקום פטור ממש – הזורק מרשות הרבים על גביו היה פטור, משום שלא הניח ברשות היחיד גמורה. אך המאירי מחדש שבמקרה זה הכותל נחשב כרשות היחיד, משום שהוא בטל לרשות היחיד המקיפה אותו, ורק לעניין הטלטול בין החצרות נחשבות שתי החצרות כ"מעין רשות הרבים", שבה מקום פטור אינו בטל.
דבריו של המאירי, המגדיר את החצרות כ"מעין רשות הרבים", מתקשרים לשאלה שהצגנו בעיוננו לדף מט – מה יסוד האיסור לטלטל בחצר שאינה מעורבת?
אפשרות אחת היא שחכמים אסרו לטלטל מרשות היחיד הנמצאת בבעלותו של אדם אחד לרשות היחיד הנמצאת בבעלותו של אדם אחר, ולכן נאסר גם הטלטול בין הבית, השייך לאדם אחד, ובין החצר, השייכת לאנשים אחרים. אפשרות שניה היא שחכמים קבעו שהחצר, המשותפת לאנשים רבים, דומה במקצת לרשות הרבים, ולכן אין להוציא מן הבתים לחצר ולהיפך.
הגדרת החצרות כ"מעין רשות הרבים" שאינה מבטלת מקום פטור הנמצא בתוכה מבוססת לכאורה על ההבנה השניה, הרואה את החצר שאינה מעורבת כרשות הרבים (או לפחות ככרמלית).
אמנם, על פי דברינו יש לעיין האם ההיתר לטלטל בין החצרות לכותל שייך גם במקרה שבו החצרות עירבו כל אחת לעצמה, שהרי במקרה זה קשה להגדיר את החצרות כ"מעין רשות הרבים", משום שהטלטול בהן מותר.
אך אפשר שגם במקרה כזה הכותל יוכל להיחשב מקום פטור: יתכן שהסיבה לכך שמקום פטור בטל לרשות היחיד הסובבת אותו היא שרשות היחיד, העולה עד לרקיע, 'גוברת' על מקום פטור ומבטלת את קיומו העצמאי. במקרה שלנו הכותל אינו מוקף ברשות היחיד, אלא גובל בה – כל חצר תחומה ומוגדרת היטב, ואינה כוללת בשטחה את הכותל.
[יתכן שגם על פי הסבר זה עלינו להזדקק לתקנת חכמים בעניין עירוב חצרות, משום שרק בעקבות תקנה זו נחשבות שתי החצרות כרשויות היחיד נפרדות, ואלמלא התקנה לא היה כל הפרש בין רשויות יחיד הנמצאות בבעלותם של אנשים שונים.]