עירובין דף פז – "החלפה" ברשויות דרבנן

  • הרב אביהוד שורץ
איסור הוצאה בשבת קובע כי אין להעביר חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ורב דימי מוסר בשם ר' יוחנן שאסור להעביר מרשות לרשות אף דרך מקום פטור. כך למדנו בסוגייתנו (פז ע"א):
 
"מקום שאין בו ארבעה על ארבעה – מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו".
 
מכיון שמדובר במקום פטור, מותר להעביר אליו מרשות היחיד או מרשות הרבים, אך אסור להשתמש בו כתחנת מעבר לצורך מהלך שלם של העברה מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך. טעמה של הלכה זו ברור: המעביר מרשות היחיד לרשות הרבים דרך מקום פטור עלול להוציא להדיא מרשות לרשות, ולעבור על איסור תורה (ראה משנה ברורה שמו, ו).
 
הגמרא בסוגייתנו מסתפקת האם איסור זה נוהג גם ב"רשויות דרבנן". ההיגיון להקל ברשויות דרבנן ברור: ההעברה דרך מקום פטור אינה אלא גזירה מדרבנן שמא יעביר להדיא, ובדרך כלל אין גוזרים גזירה לגזירה. מאידך, מן הסוגיה בדף עז מדייקת הגמרא כי לדעת ר' יוחנן גזרו איסור העברה הן באיסורי תורה הן באיסורי דרבנן. בתשובה לכך מצאנו באמוראים דעות שונות: מתחילה קובעת הגמרא כי אכן נחלקו אמוראים האם יש לגזור גם באיסור דרבנן, אך לבסוף מציע רבינא הסבר נקודתי למקרה המובא בדף פז, וממילא אין מכאן ראיה לשאלה האם גזרו גם באיסורי דרבנן.
 
להלכה מצאנו בראשונים כאן מחלוקת נרחבת בפסיקת ההלכה בעניין זה. הרי"ף (כד ע"ב באלפס) מבין שהלכה למעשה התקבלה ההבחנה בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן, ובהתאם לכלל שאין גזירה לגזירה הוא קובע כי האיסור להחליף קיים רק ברשויות דאורייתא, אך לא ברשויות דרבנן. בעל המאור (דף כט באלפס) משיג על פסיקה זו, וקובע שאמנם בדרך כלל אין גוזרים גזירה לגזירה, אולם מצאנו דעות באמוראים המחייבות לחזק את דברי חכמים יותר מדיני תורה, וכך יש לנהוג גם כאן. ובכן, אין להחליף דרך מקום פטור לא ברשויות דאורייתא ולא ברשויות דרבנן.
 
עמדה מעניינת בהקשר זה היא עמדת התוספות (עז ע"א ד"ה הכא). לדעת התוספות ייתכן שיש מקום להבחין בין איסורי דרבנן שונים, ולקבוע האם יש מקום לגזור גזירה לגזירה בהתאם לאופי האיסור ולחשש שמא יבואו להקל בו לכתחילה.
 
השולחן ערוך (או"ח שמו, א) ציטט את מחלוקת הראשונים בלא הכרעה:
 
"ולהחליף דרך מקום פטור ברשויות דרבנן – יש אוסרים ויש מתירים".
 
הרמ"א (או"ח שעב, ו) הכריע לחומרא, שאין להעביר אפילו ברשויות דרבנן.
 
כמובן, מחלוקת זו משמעותית מאוד הלכה למעשה, כגון במקרה שבו חיילים מסיירים ברכב בשבת, ובשעת עצירת התרעננות מבקשים להוציא ממנו חפצים (אוכל, סידור וכו'). אם נקבע שיש להקל ברשויות דרבנן ניתן להשתמש בפיתרון זה במקומות רבים המוגדרים על ידינו כרמלית, ולהיעזר במראות הרכב וכדו' המוגדרות מקום פטור לצורך ההוצאה. אך על פי חומרת הרמ"א אין להוציא לכתחילה מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור, אלא אם כן הדבר נחוץ לצורך הפעילות.
 
מן המשנה ברורה בסימן שעו נראה שחשש לחומרת הרמ"א, וכן מפורש בשולחן ערוך הרב בסימן שמו, ואולם האחרונים (ראה ערוך השולחן או"ח רמא, י; שו"ת משיב מלחמה ב, ס) כתבו שבשעת הדחק יש מקום להקל בזה, ולהוציא מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור.