עירובין דף צו – נשים במצוות עשה שהזמן גרמן

  • הרב אברהם סתיו
הגמרא (בדפים צה-צו) דייקה מהמשנה (צה ע"א) שלדעתה מצוות תפילין נוהגת גם בשבת. בעקבות כך מנסה הגמרא בסוגייתנו (צו ע"א) למצוא מקור תנאי מפורש לעמדה זו:
 
"ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין... האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים, ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים – אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא".
 
מכך שחכמים לא מיחו במיכל בת שאול כשהניחה תפילין מסיקה הגמרא ששבת זמן תפילין היא, וממילא מצווה תפילין היא מצווה שלא הזמן גרמה, ונשים חייבות בה. השאלה המתבקשת ביחס לדיוק זה היא כיצד ניתן להסיק שנשים חייבות בתפילין מכך שלא מיחו במיכל בת שאול – מדוע לא נאמר שנשים פטורות ולמרות זאת לא מיחו בה?
 
רש"י (ד"ה ולא) ענה לשאלה זו באופן הבא:
 
"ולא מיחו בה חכמים – דהוי כתוספת על דברי תורה, שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא".
 
מדברי רש"י עולה (וכן מפורש בדבריו לקמן צו ע"ב ד"ה נשים) שאם נשים היו פטורות ממצוות תפילין היה בהנחת התפילין איסור 'בל תוסיף'. על דברים אלו הקשו וחלקו התוספות על אתר (ד"ה מיכל):
 
"מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר"י, דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפרק קמא דסוכה דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה ושבעת בניה... ונראה לפרש דטעמא למאן דאמר דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר".
 
התוספות מוכיחים ממעשיה של הילני המלכה שאין איסור 'בל תוסיף' באישה שמקיימת מצוות עשה שהזמן גרמן, ולכן הם נאלצים לפרש את הבעייתיות שבהנחת התפילין בצורה מקומית: משום שאין הנשים זריזות להיזהר בנקיון גופן.
מהו יסוד המחלוקת בין רש"י לתוספות?
 
ניתן להבין את שורש מחלוקת בשתי דרכים עקרוניות, ובשתיהן כבר הלכו רבותינו האחרונים:
 
א. מחלוקת בגדרי 'בל תוסיף'. בספר 'מלואת אבן' (על הטורי אבן ר"ה טז ע"א) ביאר שלדעת רש"י גם כאשר אין שום קיום של מצווה עוברים על 'בל תוסיף', ואילו לדעת התוספות איסור 'בל תוסיף' שייך דווקא כאשר יש קיום בסיסי רגיל של מצווה ועל גביו יוצרים תוספת.
 
ב. מחלוקת בהבנת פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן. ר' אלחנן ווסרמן (קובץ שיעורים פסחים נד) הסביר שלדעת רש"י הנשים ראויות באופן עקרוני לקיים את כל המצוות, ומעשה המצווה שלהן הוא כשל גברים, אלא שהתורה פטרה אותן, ולכן כאשר הן מקיימות את המצוות למרות הפטור יש בכך משום 'בל תוסיף'. לעומת זאת, לדעת התוס' הנשים מופקעות מהותית מקיום מצוות אלו, וממילא אין כל משמעות למעשה המצווה שלהן.
 
לסיום נדגיש שמחלוקת רש"י ותוספות היא בביאור השיטות הסבורות שאסור לנשים לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, ואילו להלכה קי"ל שמותר לנשים לקיים מצוות אלו, ובהמשך סוגייתנו הביאו התוספות (ד"ה דילמא) את שיטת רבנו תם, הסובר שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן.