עלון שבות גליון 17

  • רבני ותלמידי הישיבה

ר"ח סיון התשל"א

על הפרק

שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וראשונה שבהן – תורה.

מתנה טובה זו, שקדמה לבריאתו של עולם, שהתה בבית גנזיו של הקב"ה עד אותו יום השישי, שכל מעשה שמים וארץ היו תלויים בו. עוכבה המתנה עד דור יוצאי מצרים ורק אז ניתנה לבני האנוש אשר להם יועדה. לא ניתנה התורה לראשון בני האדם; לא ניתנה לשבעים אומה ולשון, אשר על פניהם סבבה הקב"ה ולא נמצאה ביניהן אחת הראויה למתנה העליונה; אף לא ניתנה לאבות האומה הישראלית, בהיותם פרטים העוברים ובטלים מן העולם. רק כלל ישראל אשר הוא נצחי ובלתי חולף נמצא ראוי למתנה הנצחית. וכל מעשה שמים וארץ נשארו תלויים ועומדים עד לגמר יצירתו של עם ישראל, ורק הוא, כעם, היה ראוי ומסוגל לקבל מתנה זו (עיי' תפארת ישראל למהר"ל פי"ז).

אולם גם אותה מוכנות מוכנות לקבלת תורה הטבועה בעם ישראל, ניתנה לעם במתנה. גם היא סגולה אשר לה זכו לא מצדקתם ומיושר לבבם. סגולה שהוטבעה בנשמות כל ישראל, ללא כל תלות בבחירתם הפרטית.

ההכנה הראויה לקראת קבלת התורה היא החדרת הידיעה שלא התורה בלבד מתנה היא, אלא גם הסגולה הטבועה בנשמת-כל, המאפשרת קבלת אורה זו – מתנה היא. הידיעה, שהאדם בכוחותיו ובמעשיו בלבד אינו מסוגל להגיע למדריגה הדרושה לקבלת תורה. בטול גמור של היישות העצמית הינו תנאי ראשוני והכרחי להגיע למעלה הנדרשת למקבל תורה משמים. רק אחר ארבעים ימי שהייה של אדון הנביאים, לאחר שהגיע להכרה שבכוחותיו שלו, אין הוא מצליח להבין את התורה – קבלה במתנה. "ממדבר – מתנה".

עד כאן ההכנה. אולם בעת קבלתה, בא לידי ביטוי כוחו של כל אחד ואחד. ששים רבוא הנשמות הנוכחות במעמד הר סיני קולטות את האורה, כל אחת ואחת לפי מימדי כליה. כל נשמה קולטת את האות שלה בתורה. "'קול ה' בכח' – בכוחו של כל אחד ואחד". בשעה זו באה לידי ביטוי יישותו ועצמיותו של כל יחיד. עשרת הדברים נאמרים אמנם רק לעם, אבל בל' יחיד – פניה לכל פרט כפי מדת תפיסתו וקליטתו.

ההכנה למתן תורה היא הספירה להקרבת עומר השעורים, מאכל הבהמה הפשוט ללא תוספות כחל ושרק – בטוי לסגולת ישראל הטבועה בנשמתם מעצם בריאתם. אולם בעת קבלת התורה מביא כל אחד מישראל בכורים ברוב פאר והדר, וכל אחד מייפה ומהדר כבחירתו.

זמן מתן תורתנו אינו נקוב במפורש. תלוי הוא בעומר, הקודם לו – המציין את הצד הסגולי של ישראל, ובו גופו ניתן ביטוי לצד הבחירי של כל אחד ואחד.

"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם".

* * *

בראשיתו של זה החדש, חדש סיון, עומדים אנו בישיבה ברוב עם, יחד עם כל בני המחזור השני שחזרו מהאמון המתקדם.

בצבור רב זה של שלשת המחזורים, נחוג גם יום ירושלים. בערבו של יום – בישיבה, ובבוקרו – בירושלים, בתפלת הלל ע"י הכתל, בפגישה עם הרב הראשי לישראל, הרב אונטרמן שליט"א, ובארוחה ביתית חגיגית בבית ר' ידעיה הכהן.

בישיבה – נדחקים קמעא כתלי בית המדרש וחדר האכל, ואף מקומות דיור חסרים מעט, ועל כן מנוצל אחד המקלטים, בדלית ברירה, כ"דירת מגורים", אך מעולה לא אמר אדם צר לי המקום. ועל אחת כמה וכמה כשנראית ההתקדמות בבניית פנימית-הקבע, כשבנינה הראשון עומד מטויח, ונמצא כבר בשלבי רצוף.

ואחרון חביב – לר' יעקב ישראל, המסייענו בנאמנות ברכוז הקניות, נשלח ברכות נמאנות בהגיע בנו חיים למצוות, שיגדל לתורה לחופה ולמעשים טובים.

אליהו בלומנצוייג

 

עוד בעלון:

לפרשת השבוע - במספר שמות / יואל בן-נון

אבות / הרב יהודה שביב

"קול דודי" – ב"לכה דודי" / מנחם קליין

לפי עוור לא תתן מכשול / הרב גדעון פרל

עבודת הקרבנות בזמן הזה – חלק ג' – בגדי הכהונה / יואל עמיטל

הערות לעבודת הקרבנות בזמן הזה

* הרב יהודה שביב

* יואל בן נון

בלכתך בדרך