עלון שבות גליון 30

  • רבני ותלמידי הישיבה

כ"ח אייר תשל"ג

בשוב העלון

"ויאמר אלוקים... וידבר אלוקים". בעשרה מאמרות נברא העולם ובעשרת הדברות נתנה תורה. המאמר הוא התבטאות האומר מאמיר המחשבה, מראש הרעיון, עד התגלותו המקיפה האחוזה בקרקע. ועל כן היא יוצרת העלם, בוראת עולם. הדבור, לעומתו, מכוון לשומע, למקשיב. הדבור מכוון, מדריך, מנהיג. משום כך התורה, הוראה הנתנת על ידי דברו של עולם, חושפת את המהות, מגלה את ההעלם. הקול הוא יסוד פנימי המתגלה על ידי המאמר והדבור. הוא כוחם היסודי שמעבר לדפוסי תיבות, מעל הגוי אותיות.

"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך". ממשמע האדם לקול אשתו, לא שמע עוד את קולם של המאמרו. הקול מטיל עליו אימה. "את קולך שמעתי בגן ואירא". ולכן באו הדברות, וגלו את המאמרות, הגבירו את קולן, השמיעון לאדם. "ויהיה ביום השלישי... ויהיה קולות וברקים... וקול שופר... משה ידבר והאלוקים יעננו בקול וירד ד' על הר סיני".

על מהותו של הקול וטיבו מאליהו אנו למדים. "והנה ד' עובר ורוח גדולה וחזק, מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ד', לא ברוח ד'. ואחר הרוח רעש, לא ברעש ד'. ואחר הרעש אש, לא באש ד'. ואחר האש קול דממה דקה. ויהי כשמוע אליהו וילט פניו באדרתו."

"כפי הנגלה הראה לו כי במחנה רוח ורעש אין ד' בם רק בקול דממה דקה" (מלבי"ם שם).

אין קול הדממה הדקה כבול למגבלות ההברה ועוצמתה. הוא לא נתון וקבוע במסגרת פרטית, יחידה מוגבלת ומצומצמת. קול הדממה הדקה הוא מעל ההגוי והעצור בתנועות שפה ולשון. הדממה אינה דממת מוות, אלם, נטול כח בטוי. לדממה קול, וקולה קול החיים כולם, קול ההוויה וישותה. קול זה הוא מקורם של כל הקולות ובנות הקול הנשמעים לאוזן.

"וידבר ד' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול". וקול ד' קיים לעולם. "קול גדול ולא יסף – ולא פסק" (רש"י ואתחנן).

כיצד ניתן לשמוע את הקול? מה דרוש כדי להתרומים ולהאזין לקול ד'? רבים ניסו להקשיב ולא עלתה בידם. יש אשר הגיעו לדממה אך לא לקול הדממה. דממתם דממת מות, חדלון ואפסות, ריקנות המנוערת מכל זיקה ליש, למציאות, ויש אשר בחפושיהם אחרי בעל הקול מצאו רק את הקולות, לא ידכו כי "לך דומיה תהילה" (תהילים ס"ה). ולכן קבעו מקור נפרד לכל קול: לקול המים, לקול האש, לקול הכח ולקול ההדר. את קול הדממה הדקה אינם שומעים כי לתוכה מתפרצים כל הקולות המפולגים והמפורדים. "קול דממה דקה – קל דמשבחין בחשאי. אבל בנביאי ומות העולם אומר דממה וקול אשמע (איוב ד', טז) דממה היתה לשבח. ואני שמעתי קול הבא מתוך הדממה, ואין שומעין הקול ממש" (רש"י מלכים א' יט).

התרוה שנתנה בעשרת הדברות מנהיגה ומכוונת לשמיעת קול ד'. המצוות הרי הן דרכים שע"י עשיתם מגיעים לשמיעה. "אמר רבי אלעזר, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמרה: מי גלה רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו, דכתיב ברכו ד' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע". המלאך, השליח, אין לו בעצמותו אלא מלוי שליחותו ועשית תפקידו. מהותו – עשיה ללא פגם. עם סיום תפקידו הוא מתעלה לדרגה גבוהה יותר בהתאם לאופן מלוי שליחותו. ישראל הקדימו נעשה לנשמע; הבינו שאין שמיעה ללא משמעת. העשיה המעשית היא המביאה את קול ד', וזאת כי אין קול ד' דברו ומאמרו מחוץ לעולם אלא בו, בתוכו ואין השמיעה וההתעלות דורשות נחוץ היש אלא תקונו, וע"י המעשה מתעלה היא וקול ד' נשמע מתוכו.

מנחם קליין

עוד בעלון

לקוטים לפרשיות השבוע

המאיר לנבוכים / הרב יהודה עמיטל

הגאולה והתשובה / הרב יהודה שביב

לבישת מדים – ברור הלכה / יואל בן נון

שירו לו זמרו לו / הרב יהודה עמיטל