עלון שבות גליון 56

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

"משנה עיתים ומחליף את הזמנים". האדם והעולם נתונים במסגרות שעל פיהם ובתוכם הם פועלים, ועליהם נמנים העת והזמן. הזמן מציין את השעה והרגע, את הארעי והחולף. העת, יש בה מסממניה של תקופה. היא משתרעת על פני כמה זמנים ומטביעה בהם את חותמה. העת – כוללת, מהותית ואחדותית, ומשום כך אין העת חולפת, כזמן, אלא משתנה. יש ימים שאנו חשים את מימד הזמן שבהם, ויש ימים שבחינתם היא בחינת העת. בימים שמימד הזמן נגלה, ניתן לחוש ולהרגיש את חיצוניותם של המאורעות, ללא הכרת התהליכים הפנימים שבהם. בימים שבחינת העת שבהם גלויה, לכל המאורעות והתהליכים הפנימים שבהם. בימים שבחינת העת שבהם גלויה לכל המאורעות והתהליכים אופי אחיד ומהותי, ולכולם חותם משותף המוטבע בכל מאורעות הימים. העת היא פנימיות הימים, והזמן חיצוניותם.

"ימים יצרו ולו אחד בהם – ר' יהושוע אומר: שס"ה ימים הם וליחידו של עולם אחד מהם. ר' לוי אומר: זה יום הכיפורים." (ילק"ש תהילים קל"ט). יום הכיפורים הוא היום שממנו שואבים בשאר שס"ה הימים. כל יום יש בו מיום הכיפורים. יוכ"פ מטביע את חותמו על כל יום ויום ומבחינה זו כל השנה הרי היא כעת אחת. יוכ"פ הוא כנשמת ימי השנה ושס"ה הימים הרי הם כגוף – גלוים מפורטים, בנוים ומותאמים על פי תבנית הנשמה. אופים ומהותם של ימי השנה מותאמים למצוות סדר זמנים. בכל ימות השנה אנו מצוים על מצות שגוף ואילו ביוכ"פ מתעלים מעל לכל הדברים המוגבלים הקשורים בגוף. עבודת כל ימות השנה במקדש נעשת אך ורק בחוץ ולעומתם עיקר עבודת יום הכיפורים הינה עבודת פנים, לפני ולפנים, על ידי הכהן הגדול.

שעה שהיה הכהן הגדול עובד בקדש הקדשים, לא התפלל אלא "יצא ובא לו בדרך בית כניסתו, ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון" (יומא). עבודתו נעשתה בדממה ובקשב. "כשהמעמד הוא בתור הכנה לקבל את ההשפעה העליונה הרי הכל חש ודומם... כשההקשבה העליונה מתגברת, אז אין השכל המפורט יכול לפעול את פעולתו והדממה מתחילה להיות שלטת" (אורות הקדש) ההשפעה העליונה מופיע בדממה שמעל לגופי אותיות ופרטי מילים והיא נשמעת מתוך דומיה של הקשבה.

את פרטי ההשפעה העליונה הבאים ביום הכיפורים אנו מוצאים בכל שס"ה ימות השנה. בימים שהזמן שולט, קשה לראות לשמוע ולחוש את ההד הפנימי של יום הכיפורים. בתקופה שבחינת העת שבימים מתגלה, ניתן לחדור לפנימיות הזמן ולהגיע לנשמת המאורעות. מאז יום הכיפורים דהשתא אנו בתקופה של עת חדשה, שונה. מהותו של יום הכיפורים, עצמתו ואשר אירע בו, הטביע את רישומו ונתן את שמו ואת צביונו לכל מהלך ולכל יום שבאו בעקבותיו. מתוך התהליכים והמאורעות עלינו להגיע למשמעויות, לשמוע ולראות.

מנחם.

עוד בעלון

עצמאות וקוממיות / הרב אהרן ליכטנשטיין

שיר חדש / הרב יהודה עמיטל

גאולה בעיתה / יואל בן נון

פדיון שבוים (ב) / הרב יהודה שביב