עלון שבות גליון 57

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

נמצאים אנו בימים שלפני שלשת השבועות, תקופה המעוררת בנו מידי ~,שנה בשנה הרהורים בענייני חרבן, גלות וגאולה.

"כל הדברים נקנה הידיעה בהם מן ההפך. כן מן המראה השחור יכול לדעת מראה לבן שהוא הפכו וכן כל ההפכים מן האחד נקנה הידיעה בהפך שלו". כך כתב המהר"ל, ולכן "הגלות עצמה היא ראיה והוכחה ברורה על הגאולה". רמזו לכך כבר חכמינו בב"ר פרשת לך-לך:

"ויאמר ה' א-ל אברהם ידוע תדע... ידוע - שאני מפזרן, תדע - שאני מקבצן... ידוע - שאני משעבדם תדע - שאני גואלם."

בשתי מילים אלו נרמזו הגאולה והגלות. הגלות - בלשון ידוע והגאולה - בלשון תדע, שהיא לשון עתיד. הגלות אינה מצב טבעי בעולם שהרי לכל אומה חבל ארץ משלה וכך גם בישרא-ל. כשהוציא הקב"ה את אבותינו ממצריים היה זה על מנת להחזירם אל מציאותם הטבעית ומנהגו של עולם שהדברים הטבעיים משתוקקים א-ל "מקומם הטבעי. צריכים היו ישרא-ל להשתוקק לארץ ואז הארץ היתה נשארת להם לנצח כפי שכותב הרבא מטשארנאביל בספרו מאור עיניים עה"ת (פרשת שלח): "ולולא חטא המרגלים היו ישרא-ל נכנסים לארץ ולא היו גולין בגלות כלל... ומיד היו מתחילין ימות המשיח". אבל היה כאן ההפך, שבכו בכייה של חנם ולא רצו לבא אל הארץ. בכייה זו נקבעה להם לדורות, כי הבכייה מורה שאין הם רואים בארץ את מקומם הטבעי ולכן נענשו בגלות.

אמר שלמה המלך "לכל זמן ועת לכל חפץ" ומצינו בפרק חלק (סנהדרין צז) תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא ב' אלפים תוהו, ב' אלפים תורה, ב' אלפים ימות משיח..."' "ימות משיח" - מפרש רש"י: "הוה דינו, שיבוא משיח ותכלה הגלות ויבטל השעבוד מישרא-ל" והרמ"ה פירש: "הזמן שראוי שיבוא".

"ועכשיו, הגיע תקופת ימות המשיח. זמנו שבל בן דוד לבא לבנות המקדש ולקבץ נצחי "ישרא-ל... ולתקן את העולם כולו לקבלת עול מלכות שמים. (מתוך "התקופה הגדולה" לר' מנחם מ. כשר).

גם בתקופה גדולה זו כשרואים אנו עין בעין בשוב ה' את שיבת ציון ואת יד יעקב האוחזת בעקב עשיו יוצאת לעולם עדים אנו לתופעה המקבילה ח"ו לבכיתם של אבותינו במדבר. ההרגשה הטבעית שכל שעל בארץ ישרא-ל שייך לנו - חסרה לעמנו. נשתדל כלנו בימים אלו לתקן מחשבה זו ובכך גם בזמן "בעיתה" נגביר את כח ה"אחישנה" ונזכה כלנו יחד בנחמת ציון, בביאת גוא-ל צדק ובנין בית מקדשינו בב"א.

* * *

ומהנעשה בישיבה

ב"ה נתברכה בשמחות רבות שחלקן כבר ישנות וחלקן יצאו לא מכבר מ"תוך התנור." ונתחיל לפי סדרם ההגיוני של הדברים.

את שמחת האירוסין חגגו: מ. פומרנץ, י. ליברמן, י. אביקסיס, י. קלפר, א. ברח"ד ויצו קליין.

בברית נישואין באו פ. ברגמן ביום ג' תמוז ושמוא-ל קרש שנשא לאשה את בתו של הר' עמיטל ביום ו' תמוז.

בבריתו של אאע"ה הובא בנו של משה טל הי"ד ואשתו יפה תל"א ביום שישי א' תמוז ונקרא שמו בישרא-ל משה חי.

החובשים בני מחזור ו' הגיעו זו הפעם הראשונה לחבוש את ספסלי ביהמ"ד לאחר אחד עשר חדשי שרות ונקוה שיקלטו מהר.

ביום חמישי ז' תמוז נערך שיח חברים מוקלט לזכרו של אבנר יונה בו העלו קוים לדמותו.

הולך ומתגבש בישיבה גרעין המתעתד להתישב בשילה. כרגע מונה הגרעין כ-10 חבר' ה פלוס כ-15 נוספים בחלקם בעלי משפחות (השמות נאסרו לפרסום).

בש"ק פרשת פנחס יעלה אי"ה משה נ"י בנו של הר' ליכטנשטיין לתורה בהגיעו למצוות כ"כ התקיימה מסיבה של מצוה בה סיים משה מסכת שבועות ודרש מענינה ביום חמישי פרשת בלק י"ד תמוז בחדר האכל של הישיבה.

הוקמה קרן גמ"ח ע"ש שריא-ל בירנבוים הי"ד בבית הכנסת "רננים" שליד היכל שלמה בירושלים הקרן תשרת את מתפללי ביהכ"נ, בחורי ישיבות ההסדר ואחרים.

חברה, כבר הרבה זמן לא קבלנו מכם מאמרים, תגובות וכדומה. אנא התפנו לרגע מכל הטרדות וכתבו אלינו.

שלכם

יעקב בן יעקב

עוד בעלון

בענין הצלת כלל ישרא-ל / הראי"ה קוק זצ"ל

ישראל ערבין / הרב אפרים שחור

מצות ריפוי חולים / מנחם רובינשטיין

כיסוי ראש באיש – המחלוקת בהלכה / יוסי קליין

ברכת המצוות בהלכה / משה נוימן

בדין שליחות בקטן / אליקים קרומביין

לדמות נביאי השקר / נפתלי רייכנר

בין המצרים / בני גל הי"ד

בלכתך בדרך / יואל עמיטל