עלון שבות גליון 61

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

לא בכדי מושם דגש מיוחד מדינא במצוות הדלקת נר חנוכה על סוג השמן המודלק. סוג השמן וטיבו, ולאו דווקא הידור במנורה עצמה. השמן, עצם המכוון כלפי התוך – תוכנו הרוחני של עם ישראל, לעומת המנורה, כלי הקיבול לשמן – העצם המכוון לחיצוניות, הווייתו הגשמית-חומרית של עם ישראל. ניסם והצלתם של ישראל בחנוכה, למרות ביטויו החומרי הינו נס הצלת הרוח והתוכן.

יוונים לחמו ברוחו ורוחניותו של עם ישראל, ביודעם היטב כי אכן התמוטטות עם ישראל תתכן אך ורק ע"י ערעור יסודו ותוכנו הרוחני. תקיפה מהצד החומר אינה מסוגלת לכחד שרשי האומה הרוחניים. היה זה טבעו של עם ישראל מעצם הוויתו להמשיך ולהתקיים בכל מצב חומרי כאשר התוכן הרוחני איתן. כדברי הרב זצ"ל (אגרות הראי"ה תשצ"ז):

...אבל בכ"ז כשגלי צרות משברים את הצד החומרי שבישראל נשאר רוחו חי, ואור ה' יקימהו לעד וישוב ופרח בכל ערכיו. ואז היה הדבר כן, במצב של עניות חומרית נשארה האומה אבל בעושר הרוחני.

המתת תוכנו הרוחני של עם ישראל כמוה העקירת שרשי האילן, עקירה מוחלטת וסופית. לעומת המתת החומר, המכיל את הרוח אשר הינה גזימת ענפים, אך השורש נשאר איתן וישוב ויפרח.

ואכן, עד זמנם קיום עם ישראל מובטח היה בשל הדגש שהושם תמיד על טיפוח הרוח אף בעיתות צרה ומצוקה גשמית. עת נבלו הענפים, הושקה השורש ממעיינות הנצח והקדושה.

נס חנוכה, הניצחון שהיה לכאורה צבאי היה כל כולו כלי וגורם להחייאה מחדש שרשי האומה ויסודותיה האיתנים אותם קמה יוון להכחיד. עם ישראל גבר על המשבר הרוחני והמשיך לפרוח ולהתקיים.

משברים ומצוקות היו מנת חלקו של עמנו מאז היותו לעם. לאורך כל ההיסטוריה הייתה ההתגברות הכללית והמשך השלשלת בזכות צביונו וייחודו של העם. תמיד הבינו יהודים כי טיפוח בצד הרוחני בעיתות צרה יושיע.

אך לדאבוננו דווקא בתקופה זו של תחיה לאומית והגשמת חזון דורות אלפיים, חלום הנקנה בצרות ואויבים הצרים מכל עבר, מקדיש חלק מהרחוב הישראלי את כל כולו לטיפוח כוחו החומרי ומזניח הוויתו הרוחנית. בנקודה בה נלחמו בנו יוונים נלחמים הרבה מאיתנו בעצמנו, ע"י המתת השורשים הרוחניים והתוכן הלאומי תוך השקייתם במים כעורים ומעופשים לקוחים מתרבויות והנהגות זרות ומנוכרות. תחת הפרחת השממה הרוחנית, עוקרים אנו מתוכנו עצם וזכות קיומנו. ע"י לחימה ועמידה חומרית-צבאית איתנה בלבד אין ישראל נושעים.

חובה גדולה וקדושה מוטלת עלינו, ציבור הנמצא במרכז ההתרחשות הרוחנית לחזק ולעודד טיפוח הרוח. לקבל עלינו בימי חנוכה אלו ללמוד ולעשות למען העמדת תוכנו וצביונו האמיתי של עם ישראל במרכז ההתעניינות והעשייה הלאומית.

חדשות מבית הישיבה:

החורף ירד עלינו במלוא עוצמתו ואל בית מדרשנו שוב שבים בני מחזור ה', פעם שנייה תוך 5 שבועות, משהות בצבא. היציאה הפעם הייתה לשבוע, ומקווים שהחזרה לקראת חורף ארוך ורגוע.

בינתיים יושבים ומתחממים בחום התורה, ומקווים שגם אתם, הנמצאים בכל האי-שמים הקרים תתחממו בדברי תורה היוצאים מבתי מדרשנו. שלחו גם אתם מאמרים ותגובות.

ברכת מזל-טוב מבית הישיבה

- למשפחת הרב שחור להולדת הבן

- לעמוס ספראי להולדת הבת

- למיכאל יעקובי לאירוסיו

בברכה שנזכה כולנו להתלכדות העם ע"י הדלקת נרות חנוכה אלו, בצפייה לאור הגדול המובטח

חנוכה שמח

אורי מינצר

עוד בעלון

מהדרין ומהדרין מן המהדרין / הראי"ה קוק זצ"ל

בעניין מוציא מרה"י למ"פ דרך רה"ר למעלה מי' (ב) / הרב יהודה עמיטל

נר חנוכה, איש וביתו / הרב יהודה שביב

מאי "חנוכה" / ג' דוד, צבי טהורי

קדושים תהיו (ב) / אמציה אילני הי"ד

בלכתך בדרך / יואל עמיטל