עלון שבות גליון 64

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

חרות מצטלצלת באוזנינו עם הד פעמוני חופש, ומשרה אווירת דרור, מרחבים פתוחים והרבה הרבה אור ותקווה. שעבוד הינה מציאות הרבה יותר עמוקה ומהותית מהימצאות תחת עול או שלטון זר. יתכן שעבוד רוחני גם כאשר במעמדו האדם בן חורין, רוח משעובדת היא רוח שאינה שרויה תחת השפעת ה"אני" העצמי ש ל האדם אלא פועלת על פי תכתיבים חיצוניים.

"מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית" (הרב-עולת ראיה).

חרות רוחנית כמוה כחרות הפיזית הינה הסרת העול ופריקת הרסן במובנם החיובי.

ההגדה, מגילת החרות של ישראל פותחת בתפילה "לשנה הבאה בני חורין" – פסוק הכולל כמיהה, גם הבטחה לחרות, ויותר מזאת התפילה לחרות נובעת מתוך ידיעה והודיה כי הולכים אנו לקראת חרות, ושנה שנה, יחסית לקודמתה הננו בני חורין. תפילה – הבטחה זו נאמרת בעם ישראל בכל דורותיו. בעתות שפל כבזמני שמחה ופריחה, גם כאשר מהצד הנגלה נראה לפעמים שהולכים בדרך ההפוכה – האור חבוי והחושך שולט.

חירותו השלמה של עם ישראל היא הימצאותו בשלמותו בארצו תוך קיום חיי אומה מלאים היונקים ממקור מים חיים, התורה, ללא השפעת תרבות והנהגה זרה. לשלב ארץ ישראל שבחרותנו זכינו, ובע"ה זוכים אנו יום יום, אך שלב החרות הסופית מתעכב ומעוכב בידינו ע"י השפעות ותכתיבי תרבויות זרות ויניקה ממקורות עיפוש וריקנות.

המשנה באבות "אין בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (פרק ו', ב') מלמדת אותנו כי התורה בתור מושג חרות הינה המטרה, אך גם ההכשרה למטרה הסופית. הדרך לחרות רוחנית אידיאולוגית ארוכה, ושורשה קבלה והחלטה להינתקות מהשפעות נכר וניסיון מתמיד ועיקש להליכה בדרכי תורה.

יפה התפילה לחרות ולהשתחררות מעול זר והתכנסות בשערי תורה כאשר רואים אנו לנגד עינינו את חיזוק לשד חיותו של עם ישראל – אחדותו. הקטע הפותח של ההגדה יוצא בקריאה הומאנית יסודית "כל דכפין ייתי וייכול" – כשרק סר, ולו במעט עול השעבוד מצוואר היהודי חייב הוא להתחיל לדאוג לאחרים, את פת עוניו מחלק בן ישראל בין אחרים קרובים ורחוקים.

בשמחתנו ובתפילתנו בחרותנו השתא כשאנו מודים על הלחם ששוב אינו לחם עוני, עלינו לזכור אחים רחוקים מאחורי מסכי ברזל וחשיכה שעדיין לא זכו לשלב ראשוני בחרותם ובזכות תפילת רבים יזכו "לשנה הבאה בני חורין".

מבית הישיבה

פריסת שלום אחרונה לזמן זה שלוחה לכל העומדים על סף שחרורם. כולנו מצפים ל"לא אמר האדם צר לי המקום", ולצפיפות המיוחלת בבית מדרשנו בזמן קיץ הבעל"ט.

מחזור ה' שוב עומד לפני גיוס קצר בסוף "בין הזמנים", נקווה שהפעם אכן תהיה יציאה ושיבה מהירה.

בני המחזורים הבוגרים יוצאים למילואים בסביבות פסח.

מדיניות הגיוס ל"מבצע פסח" הייתה השנה מוגבלת (ורחמנית).

ברכות מזל טוב

ליצחק גוטמן – לנישואיו

לאברהם ליפשיץ ולדב הרמן – לאירוסיהם

לבוגרינו דב קליין – לנישואיו

אברהם וייספיש – לאירוסיו

יהיה בנינם לתפארת

בברכת חג פסח כשר ושמח, גאולה וחרות שלמה לכל בית ישראל.

אורי מינצר.

עוד בעלון

מצה זו / הראי"ה קוק זצ"ל

בעניין הסיבה / יצחק רוזנברגר

"ימי ספירת העומר – כשלבים בגאולת ישראל" / שמואל כץ

מגיד / יונתן צ'יפמן

ועשית הישר והטוב / יצהר הס

עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי / מנחם רובינשטיין

בלכתך בדרך / יואל עמיטל

קריעת ים סוף / הרב שלמה יוסף זוין