עלון שבות גליון 65

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

"וישכם אברהם בבוקר" – בעוד היקום נם, מרחבים דוממים, קם איש אמונה בודד, עול שנים ושבע ניסיונות, קם והולך על פי צו קונו "לך-לך אל הר המוריה". צו קריאה לניתוק והקרבה, הקרבה עצמיותו הנוכחית- ניתוק מסביבה ומצבים בהם גדל ולהם הורגל, והליכה פנימה- אל התוכן, בצד האלוקי. תשע פעמים נקרא אברהם, נדרש להקריב ולוותר- ויוכל. תשע ניסיונות שהובילו אותו אל פסגה ותמצות כוחותיו הנפשיים, אל היכולת לעמוד בנכונות שיא ההקרבות– עצם מעצמותיו ובשר מבשרו בנו יחידו יצחק.

"באשמורת בוקר קראתיך" גלמוד בתחושת בדידות חריפה עומד לב יהודי בחודש אלול, ימי הסליחות ובעשרת הימים הנוראים. בודד ונדכא שופך תחינתו לפני קונו באשמורת בוקר ובאישון ליל נמתחים מיתרים ונרעדים לשמע קול שופר. תקיעת השופר, שופר של איל-אברהם קוראת ליהודי בקריאה קדומה - מעשה אבות - לך לך. לך לך ר' יהודי! שוב אל עצמך! היה נכון להקריב ולותר, להשתנות ולהתחזק!

חיוניותו וכושר עמידותו של היהודי מופלגים. נשמה יהודית, מורשת אבות, מסורת וחינוך הנחילו לו איתנות נפשית ונכונות הקרבה. אך אותו חיץ ופער, אותה קליפה קשה וזרה המתפתחת בתוך – תוכה של נפש האדם, זורה אור שאננות זול ומזיק המונע בעדו לעמוד על אמיתות מצבו הפנימי. אל ההבחנה בצורך בחרטה ותשובה –צורך ההקרבה.

"זבחי אלקים רוח נשברה" אמר ר' יהושע בן לוי כמה גדולים נמוכי רוח. שבזמן בית המקדש אדם מביא עולה, שכר עולה בידו, מנחה- שכר מנחה בידו. אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקורבנות שנאמר "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבנה" (סוטה ה). ומסביר המהר"ל: "...מי שיש לו לב נשבר ונדכה דבר זה נחשב כאילו מקריב עצמו אל השי"ת, שהרי זובח רוחו ונשמתו". בימים הללו נקרא האדם לחדור אל פנימיותו, לשבר ולנתץ שלוה ושאננות. להעמיד עצו ע"י השפלה בבחינת "נפשי כעפר לכל תהיה", עד כדי נכונות הקרבת כל היש הקיים, הניזון ממקורות חיצוניים מזיקים. ושיבה למקור אמת, יציב ומבוסס.

נכונות ההקרבה הנה במידת פרט משלים ומוסק ממילא באשר הדרישה העיקרית הינה להגיע מכל מצב לידיעה והכרה ברורה בשפלותנו ובשמיעת הקריאה לך-לך.

קריאה אישית ולאומית חריפה ומאיימת, אך בחובה הבטחת אבות ודורות אלפיים. בעת צרה קוראת וזועקת האומה, מוכנה להקרבה כאיש אחד "ממעמקים קראתיך ה' ", "מן המצר" וכהנה רבות.אך גם כשלכאורה סר עול שעבוד, בעתות שלום ושאננות נדרשים אנו, יחידם וכעם, לחזור ולהעמיק במבחן הדברים מן השורש. להעמיד כל מצב על אמיתותו ונחיתות משמעותו. ולמרות החיצוניות המטעה ומבריקה לפעמים, להגיע להכרה במצב הדורש עבודה ונכונות הקרבה יום-יומית.

וחדשות מבית הישיבה

בפנים מחודשות אחר הפסקה ארוכה, ממשיכים בקשר עם שלוחותינו בצה"ל. זמן קיץ תשל"ה ריכז את מרבית כוחותינו בישיבה לאחר תקופה ממושכת של פיזור. לכל המחזור החדש, המסיים טירונות בימים אלו – ברכת חזק ואמץ! והעיקר – שמרו על קשר, והיו שלוחים של כבוד לבית הישיבה.

בתקופה הממושכת של אי-יציאת העלון רבו השמחות בבית הישיבה ושלוחותיה. יבורכו מבורכים ותרבינה שמחות במעונם.

הברכות ה"טריות" מבית הישיבה:

אברהם ויספיש
בן-ניסן דוד
קרויזר יהודה
ניסן זיסקין
יעקב בן- יעקב
אלי פרנקל
לנישואיהם

יהודה שטרן וחיים שכטר לארוסיהם.

יגאל הומינר, טוביה קיל, ונפתלי רייכנר להולדת הבנים. ש. זלצר – הבת.

ובהזדמנות זו תודה והערכה לכל המסייעים, טורחים ומקדישים מזמנם להוצאת העלון.

יבורכו, תבורכו, יבורך עם ישראל בכל אתר בקבלת תפילותינו, ריצוי עוונותינו וגמר חתימה טובה,

אורי מינצר

"אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך"
ביום הכיפורים, שנתיים לנפילת חברינו בני הישיבה
עבדי ה' שמונה

אשר ירון משה טל

שריאל בירנבוים דני אורליק

אבנר יונה אמצי-ה אילני

רפי נוימן בני גל

ה' יקום דמם
ביום דין ברחמים-זעקה ותפילה:
ארץ את דמם אל תכס!
יהא קרבן עבדיך נרצה. ומליצי יושר, רבי רושם יהיו לפני כסא הכבוד בעבור משפחותיהם, בית הישיבה ועם ישראל.

 

עוד בעלון

"האזינו השמים..." / הרב ש"י זוין

"חטאי בראשית" בהגותו של הרב קוק / הרב יהודה שביב

ימי דין ורחמים / יהונתן צ'פמן

מלכויות, זיכרונות, שופרות / יאיר יהודה

קידוש השם וחילול השם / בן-ציון ליבוביץ

החוט המשולש / מנחם רובינשטיין

בלכתך בדרך / יואל עמיטל