עלון שבות גליון 68

  • רבני ותלמידי הישיבה

חנוכה תשל"ז

בשוב העלון / יחיעם עוזרי

"מאי חנוכה? דת"ר בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. (שבת כ"א ע"ב)

לכאורה תמוהה גמ' זו נראה שכל תקנת חג החנוכה היא על אותו נס של פך השמן טעם כל גדולתו עדיין הוא נס מקומי במקדש ואין חשיבותו מכרעת לחיי עם ישראל ממש ומה ראו לתקן עליו שמונה ימים בהלל והודאה? בולטים הדברים בתפילת על-הניסים שמוסיפים בתפילת שמונה עשרה: "...וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונה ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול", כאילו לא היו הדברים מעולם, בתפילה המיוחדת של החג אין זכר לנס שבו מנמקת לכאורה הגמ' את תקנת החג.

נראה שלא במקרה הביאה הגמ' דווקא את הסיפור נס פך השמן, בהדגשת יתר של הגמ' על נס שנעשה על מנת שיתאפשר קיום מצווה במקדש ובהתעלמות מכל סיפור המלחמה בין החשמונאים והיוונים, מדגישה הגמ' את ייחודו של חג החנוכה, לכאורה חג החנוכה היינו חג הודיה להקב"ה על הגבורות, התשועות והמלחמות שעשה לעם ישראל, חג לניצחון שניצחו מעטים את הרבים וחלשים את הגיבורים, גם על זאת אנו מודים לה', אולם לא רק זאת יש בחנוכה.

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך (תפילת על-הניסים)

היוונים לא ניסו להשמיד פיזית את עם ישראל, אלא ניסו להשמיד את רוחו ואת תורתו כשמטרתם המרכזית היא בית-המקדש, אבני מזבח ששקצו אנשי יוון (ע"ז ע"ב:). הניצחון הגדול של חנוכה הוא ניצחון הרוח 'ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך' והשיא הוא טיהורו של המקדש 'ואחר כך באו לדביר ביתך, ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך'.

נקודה נוספת: בחג החנוכה אין סעודת מצווה בניגוד לפורים. ישנם נרות חנוכה שאין להשתמש לאורן כאילו באים הדברים לסמל את המימד של הרוחניות שבחנוכה.

וכן הגמ' לעיל ביססה את החג על נס פך השמן רוצה הגמ' להדגיש שהנקודה המרכזית בחנוכה, ניצחון הרוח שביטויה הוא המקדש ובתוכו הנרות ואורם שהם אולי החלק הפחות גשמי בכלי המקדש.

* * *

עברה שנה מאז הובלנו למנוחות עולמים את חברנו נחום, בן ציון ומאיר-זאב הי"ד שנפלו על קדושת ה' העם והארץ

"אמר ר' פפא אין מועד בפני תלמיד חכם וכ"ש חנוכה ופורים"
רש"י: "שיכולים להספיד" (מו"ק כ"ז:)

חנוכה ואח"כ פורים מדוע? חנוכה – ניצחון הרוח, פורים – ניצחון החומר, הספד ת"ח והסתלקותו מהווים חסרון בעולם הרוח, ואומר לנו ר' פפא שההספד גדול כ"כ עד שצריכים אנו להפסיק את חג ניצחון הרוח וכל שכן את חג החומר, כדאי להרגיש את חסרון הרוח שנוצר בעולם עם הסתלקותו של ת"ח.

התייחדנו עם זכר הנופלים ביום השנה לנפילתם, ובסיומו גמרנו את לימוד הש"ס במשניות לעילוי נשמתם.

 

מחדשות בית הישיבה

מחזור ז' גמר את אימוניו וחזר בלהט לספסלי הישיבה

מחזור ט' ממשיך באימוניו, צמ"פ קל ונעים

ברכות שלוחות

לרב עמיטל ושמואל קרש להולדת הנכדה/הבת ענת

לדוד נתיב להולדת בנו אברהם

לדוד בן-ניסן להולדת בנו שריאל

לניסן זיסקין להולדת הבן

ליוסף אביבי להולדת בתו חנה

ליצחק כהן (פ"ת) – לנישואיו

ליצחק יעקבי – לארוסיו

לדוד כהן – לארוסיו

לאליהו הורביץ – לארוסיו

יחיעם

תודתי נתונה לכל העוזרים חזקו ואמצו.

עוד בעלון

חנוכה באור המחשבה / "הנזיר"

פרסומי ניסא?! / הרב יהודה שביב

מלחמת הגויים כנגד היהודים / מנחם לוינסקי

חנוכה / בני גל הי"ד

על מקומו של המקדש בעבודת ה' / דוד נתיב

ולבבות אמולות רוח חיים / יובל שרלו

בלכתך בדרך / יואל עמיטל