עלון שבות גליון 74

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

הגבהנו את היסוד של הנפש הבהמית שלנו ושל כל העולם כולו, אז בצאתנו ממצרים לאט לאט, ממועד יציאתנו, משעבוד עם שבשר חמורים בשרם, והננו הולכים ועושים זה תמיד בפרק זה. מתחילים אנו עם העומר, מאכל בהמות, המקור שהם שואבים ממנו כח החיים שלהם, ונפשנו הבהמית ונפש העולם כולו מתרוממת, לאט לאט מתרוממת, מטהרת טומאתה, מזדככת ומתעלה, יוצאת מצורת בהמה לקבל אור צורת אדם, יוצאת מתכונת שעורים לתכונת חיטים, ואנו באים לחוג את חג השבועות..." (עולת ראיה ב' עמ' ש"ה)

תקופת ספירת העומר כולה תהליך, כולה עליה, בני ישראל בצאתם ממצרים זכו להתגלויות של הקב"ה: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". במצב זה כולם כסופים אל הבורא, רצון לקירבת יתר, כשהשיא – במעמד הר סיני.

בימים אלה חוגגים אנו שני חגים, שני סימי תהליכים. האחד, כנזכר, חג מתן תורה. אך קודם לו, ונכסף לא פחות, הינו יום חגה של ירושלים. יום זה, בו שוחררה ירושלים ונכבש מקום המקדש מהווה שיא של תהליך, סוף תקופה בת אלפים בה נכסף כל יהודי אל ירושלים. "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים".

וקשורים הם הדברים. דורנו הינו דור של תהליך, דור שבו התקדמות אל ימות המשיח, אל מלכות בית דוד, ניכרת לכל. הרחבת ירושלים וכיבושה אינם חיזוק לארץ-ישראל בלבד, אלא שלב והכשר להשלמת הפרצה הגדולה בה אנו חיים, הפירצה בתורת ישראל. כדברי המדרש:

"כל טובות ונחמות וברכות שעתיד הקב"ה ליתן לישראל, אינן אלא מציון. ישועה מציון, עוז מציון, שופר מציון, ברכה מציון, טל וחיים מציון, תורה מציון". (ויק"ר פ' כ"ד)

אך אין די בקיים. צריכים אנו לזכור שעדיין ב"עקביים" אנחנו ולא בימות המשיח וחובה עלינו לצפות לישועה:

"ערכה של הצפיה לישועה הוא יותר עליון מהערך של גלוי הישועה עצמה. הגאולה הכללית תלויה בצפית-ישועה הכללית של ישראל". (הרב חרל"פ ממעיני הישועה א'-ב')

ואם חובת צפית הישועה תנאי היא לגאולה בכללה, הצפיה לירושלים בפרט הרי היא ההכשר לבנינה, כפי שחותם ר' יהודה הלוי את הכוזרי:

"ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית התשוקה עד אשר יחוננו את אבינה ואת עפרה".

חשובה היא הצפיה לישועה. חשובה לא פחות הינה הצפיה לירושלים. אך שמחת "אתחלתא דגאולה", ההודאה על הקיים בצד הבקשה לעתיד, הכרחית היא לתהליך ומהווה קריאה לכולנו.

"גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חנם" (הראי"ה קוק – מגד ירחים).

מחדשות בית הישיבה

ברכות:

ל-אבי נחשון, דב הלברטל, מנחם לוינסקי, שמואל בראונשטין, יובל שרלו, יהודה וינוגרד ובנצי ליברמן.

איחולינו לנישואיכם.

מזל טוב למאורשים:

משה סעיד, עמנואל אפשטיין, אשר אפרתי, שמעון פרויליך, משה מאיר, זאב לוין (סליחה על האחור), ברוך ריינר, יוסי וויניאש, יאיר גריידי ואליעד דודסון.

הקימו בית נאמן בישראל.

למשפטחת שטיין, ברכות להולדת בנכם יאיר יצחק.

*

משתתפים אנו באבלו של יאיר ברוכי על פטירת אמו, מי יתן ולא נוסיף לדאבה עוד.

*

לקציני מחזור ט' – עשו חיל והיו שלוחים של כבוד לבית הישיבה.

יחזקאל ח. שמשון א.

עוד בעלון

עקידת יצחק ובחירת ירושלים / הרב מרדכי ברויאר

דין קריאה בביכורים / אהרן מרדכי הכהן

אבות האומה והאנושות בראיית חז"ל / מנחם ולדמן

ירושלים וקדושתה / שמעון פרויליך

בלכתך בדרך / יצחק קוגלר