עלון שבות גליון 77

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

"זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה"

מן הבעיות העומדות בפני בעל התשובה הינה התפיסה המוטעית של מושג התשובה, ובפרט דימויו העצמי כחוזר בתשובה.

"הדבר שהוא המעכב הראשי... הוא המושג של ציור התשובה, המקושר שלא על פי אמת רק עם דלדול הנפש, עם חולשה ורפיון והנמכת החיים." (אורות התשובה - התשובה והשלום)

שובה קדמה לעולם. נוגדת היא התשובה את מציאות עולמנו, בו כל מעשה רע בא על עונשו. צריכה היתה להיוצר בריאה חדשה אשר בכחה לכפר על מעשים פגומים על ידי חרטה והרהור בלבד. אך למרות הניגוד הקיים, מעל פני השטח, בין מציאות חיינו והתשובה, חקוקה היא התשובה ביסודו של עולם. על כן על האדם לדעת כי "התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש" (אורות התשובה ה,א), והרגשת השב אל ה' הינה טבעית לאדם. אין האדם רק נכפף בשובו אל ה' אלא אף מזדקף, עושרו וטובו הפנימי באים לידי ביטוי מלא וכולו מרגיש בזה "את העונג הטבעי היותר גדול" (שם).

שתי הרגשות מנוגדות אלו של השב אל אלוקיו בכל לבו – באות לידי ביטוי בשני השלבים בהם מאֻפיינת תשובת הפרט: חרטה על העבר וקבלה לעתיד.

חרדת האדם מפני עברו האפל המובילה לדכדוך ודלדול הנפש, לעתים כה מרכזית עד אשר אין השב מסוגל להתעלות ולפרוץ בתנופה מלאת חיים קדימה, אלא שוקע הוא במרה שחורה כשסיוט העבר רודף אותו ראינו נותן לו מנוח.

בדורנו, דור אתחלתא דגאולה, קל יותר לאדם - תוך התבוננות במתרחש במישור הכלל - להתמלא חוזק ושמחת יצירה חדשה, לזקוף קומתו ולצעוד נכחו אל עבר האור החדש אשר גלה. בתהליך הגאולה המתרחש לנגד עיניו הוא רואה שאמנם קיימת ההתייחסות לעבר, לעולם הקודם. לעולם אסור להפסיק את החרטה על משגי העבר - אך פנינו אל עולם חדש של ירושלים בתפארתה, מקדש על מכונו ולויים על דוכנם והדרך, הדרך אמנם זרועה מכשולים ודורשת תיקונים, תיקונים בעולם של עבר כושל,בלב פנימה יש חרטה עד כדי שברון,אך ההליכה קדימה זקופה ומלאת אומץ. הקבלה לעתיד.

"אמר רבי יונתן גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה שנאמר 'ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב' מה טעם 'ובא לציון גואל'? משום ד'שבי פשע ביעקב'." (יומא פ"ו ע"ב)

תשובת היחיד אף מקרבת את הגאולה. תשובת היחיד אשר אינו מסתפק ב"יעשה תשובה ויתכפר לו" בלבד, אינו אך מבכה את עברו ומתחנן לכפרה, אינו מסתפק בפתחו של מחט שרק תחנוניו יוכלו לחדור דרכו, אלא שואף לפתחו של אולם, פתח-דרכו יוכל לעבור ולהיכנס לעולם רחב הידיים שגילה, לאופקים החדשים שלקראתם יוכל לפרוץ - תשובה זו היא המקרבת את הגאולה. העולם החדש שיבבה מהווה נדבך בבניין ההויה כולה והכנתה לקראת הגאולה העתידה עת בא משיח צדקנו.

אמנם, מובטחים אבו ב"פתחו לי כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", אך הנדרש מהאדם הוא רק לפי כוחו. די באתערותא דלתתא קלה, בכמותה, והשאר יבוא בעזרת הבורא - מלך מוחל וסולח. וכדברי המדרש:

"משל לבן מלך שהיה רחוק מאביו מהלך מאה יום. אמרו לו אוהביו: חזור אצל אביך. אמר להם: איני יכול. שלח אביו ואמר לו: הלוך מה שאתה יכול לפי כוחך ואני בא אצלך בשאר כל הדרך. כך אמר הקב"ה: 'שובו אלי - ואשובה אליכם'." (פסיקתא רבתי, מ"ד).

מחדשות בית הישיבה

ברכותינו

לדן מרצבך, צורי שדה, שלמה שטאובר ונסים מזרחי לארושיהם.

מיטב האיחולים

למשה סעיד, עמנואל אפשטיין, משה רובין, אליהו בירנבוים,

בן-ציון גרובר וחיים שפירא לנישואיהם.

יהי ביתם ברכה לעם ותורתו.

ברכות למשפחת מוזס להולדת הבן אביעד יצחק.

*

למשפחת בירנבוים, אתכם בשמחתכם ובאבלכם

"ולא יוסיפו לדאבה עוד... והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם" (ירמיה לא).

יחזקאל ח. שמשון א.

עוד בעלון

בענין מצות שמיטת כספים / הרב אהרן ליכטנשטיין

מפטיר יונה / דוד נתיב

טלטול בשבת אל הטנק ומתוכו / הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט

בני נח / זאב לוריא

חשמל בשבת (ב) / יצחק קוגלר

מחשבת הלכות שבת / אברהם נחשון

בין הלכה ואגדה / יהודה גלעד

בלכתך בדרך / יצחק קוגלר