עלון שבות גליון 80

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

חמשה עשר בשבט ראש השנה לאילן. כל ראשית ענינה לשעתה, בעצם ההתחלה, וענינה לעתיד, לתהליך החדש המתמשך והולך.

תחילת נתינת פירותיו סל אילן נעוצה הרבה הרבה לפני הקטיף, לפני תחילתו הנראית של התהליך. לסיומו של תהליך זה, זוכים אנו רק בשלב מאוחר בעוד ההתחלה הינה בראשית, בראש השנה לאילן אשר עד אליו, כדברי הגמרא (ראש השנה, יד ע"א),ירדו רוב גשמי השנה. ככל תהליכי הבריאה, מתחיל תהליך זה בהסתר, בצנעה, אך המשכו גלוי, נראה הוא לעין כל. מצב זה איננו טבעי לבריאה ואף לשינוי נועד:

מתחילת הבריאה, ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו... אבל טבע הארץ... ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו... (אורות התשובה ו, ז).

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). נמשל האדם לעץ ונמשלו מעשיו לפירות, ולא בכדי הדבר. אדם, רגליו בחיי היום-יום, חיי המעשה, אך כל כולו ניצב כלפי מעלה, צלם אלוקים. אף העץ כך. נטוע הוא עמוק באדמה, וככל שיעמיק כן ייטב, ודבר זה עצמו נותן לו את האפשרות להתרומם לפסגות, להגביה את נופו וליתן פירותיו.

האדם, ככל הבריאה, נמצא במצב של עץ, אשר עיקרו בפירותיו. צומח הוא, אך אם איני נותן פירות, ערכו יורד עשרת מונים. אף האדם כך. אם אינו עומל בצדדיו הרוחניים של העולם מה ערכו. ואף זאת איננו בטבע הבריאה, בעקבות חטא אדם הראשון נוצר מצב זה. בחיר הבריאה, האדם - חטא, ובעקבות זאת ירד עמו כל העולם, נתנמכה ונתקטנה כל הבריאה. כמו שבעץ המצב שנוצר הוא שאין גזעו ופריו שווים, חטאה הארץ אשר צוותה על "עץ פרי עשה פרי" ואילו היא עשתה "עץ עשה פרי"; אף באדם, ענינים גשמיים כובלים אותו על כל צעד ושעל. האדם נתקלל "בזעת אפך תאכל לחם", ואין הוא יכול להתעלות מעל הקיים, חייב הוא לעמול בכדי להשיג את לחמו, איננו משיגו ללא זעת אפים.ואף יותר מכך, אין הוא מסוגל אפילו לשאוף למצב יותר טוב מזה. "מפחדת היא האנושיות, מפני ערכי החֹפש הבהירים והרוממים. מפחד הוא כל העולם הזה, מפני הופעתו של עולם הבא הנאדר בקדש" (אורות התשובה טז, ג).

בעלי חסידות דימו את מצוותיו של האדם לפירות האילן. אילנות הזקוקים לגשמים מקבלים עד אמצע חודש שבט את רוב גישמיהם. אף האדם זקוק לשפע והארה מלמעלה כדי שיוכל ליתן פירות טובים - שמירת מצוות הבורא יתברך. ואף הארה זו, במקביל לגשמי השנה, תחילתה בחודש תשרי, בתפילת גשם, ועיקרה עד חודש שבט. ואולי בזאת יובן מזלו של החודש - דלי, אשר כל כולו נועד לקבל, לקבל מים אשר בשפעם וירידתם ממרומים נמשלו לתורה כמו באילנות, אף כאן מתחיל תהליך אשר מאופיין על יד שרשרת חגים, שרשרת הארות למן ד' פרשיות פורים ופסח, דרך ימי ספירת העומר אל קבלת התורה.

כן הוא באדם הדומה לאילן שאז מתחילה תקופה חדשה בהתפעלות הלב יותר ויותר מאשר עד כה, ואף לאנשים שמיעטו בעבודה עד הנה ואינם מרגישים, מכל מקום ההארה האלקית בודאי עשתה את שלה בהעלם... (שם משמואל, בשלח תרע"ד).

אילן - נופו סוכך על גזעו, ובתוך נופו טמונים פירותיו. אף האדם ענינו ברוחניות וטוב שרגליו מושרשות בארץ תהיינה, אך נופו, מצוותיו, ראוי וראוי להן שיסוככו על גופו, שיעצבו את אורח חייו.

חדשות בית הישיבה

אחולינו

לאלכסנדר גליקסברג ולאילן קניג לארוסיהם.

מיטב הברכות

למרדכי סבתו לנשואיו.

מזל טוב

למשפחת הרב שלמה לוי להולדת הבן יוסף דוד;

למשפחת קרומבין להולדת הבן אורי יעקב;

ולמשפחת נחשון להולדת הבן אלעזר יוסף.

*

משתתפים אנו באבלו של ר' מאיר ברייאר, על פטירת אביו,

"ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה".

יחזקאל ח. שמשון א.

עוד בעלון

ארבעה ראשי שנים / הרב מרדכי ברויאר

"מחרוזת הפנינים" לאור ההלכה / איתמר ורהפטיג

קידוש ה' / דוד נתיב

בגדרי חיובים אזרחיים / הרב יהודה שביב

בדין קם ליה בדרבה מיניה / בן ציון שינפלד

על חכמת הקדש וגלויה / הרב דוד כהן זצ"ל (הנזיר)

בלכתך בדרך / מנחם ולדמן