עלון שבות גליון 82

  • רבני ותלמידי הישיבה

בשוב העלון

"נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם
דברו על לב ירושלים וקראו אליה
כי מלאה צבאה כי נרצה עונה
כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה". (ישעיה מ', א-ב)

תקופת בין המיצרים היא ללא ספק מהתקופות הקשות לעם ישראל. תקופה בה ארעו מאורעות אשר הטביעו את חותמם על פני ההיסטוריה כולה ובדברים המהותים ביותר לעם ישראל שהם תורת ישראל, המקדש (שכינה), וארץ ישראל.

"חמשה דברים אירעו את אבובינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז,שתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר..."(תענית כו.).

גם אנחנו בעצם ישיבתנו במקום הזה נמצאים בין המיצרים, מצד אחד חברון, עיר האבות[1], אשר בזכות היותם קבורים שם נתיחדה כמקום תפילה."...ויעלה בנגב ויבא עד חברון... אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים..." (סוטה ל"ד:). וזו אותה חברון אשר אויבינו מבקשים לעקרנו משם כיום ושעל זה כבר נאמרה התפילה דלעיל "...שאנצל מעצת מרגלים...", ומאידך גיסא,ירושלים עיר הקדש אשר עיני בל העם נשואות שמה בתפילה, "... היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא'...היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר "והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת"..." (ברכות ל'.). ולא רק העם מתפלל לירושלים אלא כביכול גם הקב"ה נושא תפילה לירושלים, "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, אמר רבי ברכיה מתחלת ברייתו של עולם עשה הקב"ה סוכה בירושלים,כביכול שהיה מתפלל בתוכה. אומר,יהי רצון מלפני שיהיו בני עושין רצוני כדי שלא אחריב ביתי ומקדשי... וכיון שחרב מתפלל, יהי רצון מלפני להכרית יצר הרע שמחטיא את בני ויעשו תשובה ואקרב בנין ביתי ומקדשי..." (מדרש שוחר טוב, מזמור ע"ו). זוהי ירושלים אשר רבים מתנכלים לקחתה מעמנו על ידי מזימות ותחבולות שונות. ודוקא עלינו (הנמצאים בתווך) מוטלת החובה להתחזק ולהתעמק, להפרות ולהרבות בתפילה ובלימוד התורה וכדברי הגמ' בברכות (ח') "אמר ר"ח מאי דכתיב "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב" אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד". דהיינו[2] מאז שחרב הבית ההלכה היא בעצם מקום משכנה של השכינה ואם בזמן הבית יצאה תורה ואורה מבית המקדש, (מלשכת הגזית שם) הרי שעתה מתוך התעסקות יתר ב-ד' אמות של הלכה נגיע להרחבת הדעת ולהפצת התורה בישראל תוך כדי כבוד הדדי ולמען קרב את העם אחד אל אחד והיו לאחדים בידך. שהרי לא חרב הבית אלא משום שנאת חנם ומשום שביזו ת"ח. (עיין שבת קי"ט:).

ובזכות לימוד התורה נזכה לדברי הנביא ישעיה

"למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער... והיית עטרת תפארת ביד ה'... לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ ה' בך..." (ישעיה מ"ב, א-ה).

מחדשות בית הישיבה

ברכותינו

לסמי אדרי, זבולון גבאי, עופר דינר, מיכאל הראל, יחיאל ויצמן, מיקי לבקוביץ, דוד עצמון, יוסי רון, עזרא שבט, ובני שמאי לאירוסיהם.

מיטב האיחולים

למשפחת הרב עמיטל לנישואי בתו טליה.

לפנחס אדרי, שלמה ברין, דני בלונדהיים, אלכם גליסברג, דני וויל, עופר טהורי, יואל קטל, אילו קניג, אברהם רוזנברג ולאמוץ שריג לנישואיהם.

תזכו להקים בית נאמן בישראל ויהי ביתכם ברכה לעם ולתורתו.

מזל טוב

למשפחת אפשטין הולדת הבן אבשלום שלמה

למשפחת ברנשטין הולדת הבת ורד הניה

למשפחת גריידי הולדת הבת רעות

למשפחת כאהן הולדת הבת טליה

למשפחת ליברמן הולדת הבת עדי

למשפחת מאיר הולדת הבת חמדה

למשפחת פרויליך הולדת הבת צופיה דבורה

למשפחת רובין הולדת הבת ליאת חוה

יזכו לגדלם לתורה לחרפה ולמעשים טובים.

לבני מחזור י"ב אשר הצטרפו זה עתה לשורות הצבא ולמסימי קורס קצינים ממחזור י' עשו חיל והצליחו בכל אשר תפנו.

משתתפים אנו באבלו של אלי רביבי על פטירת אביו.

המקום ינחמכם ולא תוסיפו לדאבה עוד.

ליחזקאל ח. ולשמשון. א. יישר כחכם

על עבודתכם המסורה בעריכת העלון בשנה החולפת.

משה רבינוביץ ויוסי אליאב.

עוד בעלון

פירוש לאגדות רב בר חנה / הראי"ה קוק זצ"ל

"זבחי שלמים עלי" / יובל שרלו

מתעסק ומלאכת מחשבת בשיטת הרמב"ם / מנחם ולדמן

"הביטו אל אברהם אביכם... כי אחד קראתיהו" / ר' יעקב מדן

בדין לא תתגודדו / עזרא אשרי

שביעית בזמן הזה / מיכאל זאב

שואל ומשיב - ברכות הנהנין על מצות, מציות, כעכים וכדו' / מנחם ולדמן

 

[1] ראה ברכות כ"ו: "...אלא תפלות אבות תקנום...".

[2] עיין רמב"ם בהקדמה למשנה (עמ' פ"ג בהוצאת מוסד הרב קוק).