עלון שבות גליון 86

  • רבני ותלמידי הישיבה

אדר א' תשמ"א

בצאת העלון

אמצע זמן ובכל זאת תחילת זמן. מחזור חזר מהצבא והישיבה התרחבה וגדלה. בית המדרש מלא מפה לפה כמו שלא היה זה זמן רב וקול התורה נשמע בכל פינה. מעין הנאמר בברכות (כ"ח) "אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס... ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי... חד אמר ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי... ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פרשוה...".

מאידך מסכת חדשה, מסכת קידושין, ועימה ההתלהבות וההתחדשות המלווה כל אחד כאשר הוא בא לפתוח בדבר מדש, כאשר הוא ניצב מול אתגרים חדשים.

מסכת שהינה בעלת משמעות לא רק לעצם הענין של לימוד תורה אלא גם מצד היסודות הנוספים הנלמדים הימנה. כיצד על האדם לקדש אשה, כיצד עליו לבנות את ביתו, לא מתוך הפקרות ואיש הישר בעיניו יעשה אלא מתוך גדרים וסיגים, מתוך קדושה. והנכון לגבי הפרט בתחום זה, נכון גם לגבי הכלל ובתחומים רבים אחרים. המיוחד בעם ישראל זה הידיעה לתחום תחומים ולומר זה מותר וזה אסור, לדעת להתגבר על היצר ולדעת לשלוט בו.

וכאשר רצתה רות המואביה ללכת עם נעמי אומרת הגמרא (יבמות מ"ו) "אמר ר' אלעזר מאי קראה דכתיב "ותרא כי מתאמצת היא ללכת איתה ותחדל לדבר אליה" (רות א,י"ח) אמרה לה אסיר לן תחום שבת "באשר תלכי אלך" (שם שם ט"ז)..." ומה ראתה נעמי להזכיר לה ענין תחום שבת? אלא מהו למעשה תחום שבת, זה הוא גדר וסייג האומר לך עד כאן מותר לך ללכת ומכאן ואילך אסור לך ללכת. וזה שאמרה נעמי לרות שתדע שאם ברצונה לקבל את ישראל עליה לדעת שהיא באותו זמן מקבלת על עצמה מערכת שלמה של גדרים וסיגים ועל זה ענתה לה רות "באשר תלכי אלך."

וגם במתן תורה נרמז הדבר..." והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת." (שמות י"ט, י"ב).

ובזכות העיסוק במסכת קידושיו נזכה ל"וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (הושע ב, כ"א-כ"ב).

"אמר ר' יהושע בן לוי המהלך בדרך ואין לו לויה יעסוק בתורה שנאמר כר לוית חן; חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר וענקים לגרגרותיך... חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולכל בשרך מרפא. אמר רב יהודה... בא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם אדם נותן לחברו סם יפה לזה וקש וקשה לזה והקב"ה נותן תורה לישראל סם חיים לכל גופו" (עירובין נ"ד)

מחדשות בית הישיבה

ברכותינו

למנחם נאור, עמוס פניגשטיין, צביקה קליין, יהודה שטאובר ומאיר שפיגלמן לארוסיהם.

מיטב האיחולים

לאברהם ומשאת בורגנסקי, מנחם ומרים ליבטאג, יוסי ונועה שפיגל ויעקב ורחל שפירא לנישואיהם.

תזכו להקים בית נאמן בישראל ויהי ביתכם ברכה לעם ולתורתו.

מזל טוב

למשפחת הרב עמיטל להולדת הנכדה עדי.

למשפחת טל להולדת הבן אריאל יהודה.

לבני מחזור י"ב ולקציני מחזור י' עם שובכם לישיבה, יהי רצון שתזכו לעלות במעלות התורה והיראה.

 

משתתפים אנו באבלו של שלמה שינברג על פטירת אביו.

המקום ינחמכם ולא תוסיפו לדאבה עוד.

משה ויוסי.

עוד בעלון

תוספת שבת במצבי פיקוח נפש / הרב אליקים קרומביין

מעמד חלה כמצוה התלויה בארץ / יאיר קאהן

תגובה למאמר הרב אבידן / רא"ם הכהן

תשובה - טלטול בלא עירוב / הרב אברהם אבידן

באש ובמים / חגי מוסקוביץ

"וכי אומרים לו לאדם חטא בכדי שיזכה חברך" / איתן אנסבכר

בגדרי נחש / שמעון לפשיץ

שואל ומשיב - הכנסת כתבי הקודש שבלו למיכלי איסוף נייר למיחזור / הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט