עלון שבות גליון 87

  • רבני ותלמידי הישיבה

בצאת העלון

"שלשה דברים תיקנו בית-דין של מטה והסכים בית-דין של מעלה עמהן, ואלו הן: שאילת שלום בשם, שתיקן בועז. תיקון אוצרות למעשרות שתיקן חזקיה, ומדרש מגילה דרשו בקל וחומר מן התורה ומן הנביאין ומן הכתובים. מן התורה מנין: 'כתוב זאת זכרון בספר' (שמות י"ז, יד), נשאו חכמים קל וחומר, ומה אם עמלק שלא היתה מלחמתו אלא לפי שעה נצטווה משה לכתבה, שנאמר 'כתוב זאת זכרון בספר', המן שאמר להשמיד להרוג ולאבד, אינו דין שלא תיכתב. מן הנביאים כיצד: 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתוב ספר זכרון לפניו' (מלאכי ג', טז), והרי הדברים קל וחומר ומה אם יראים שלא דיברו אלא לפי שעה, נאמר בהם 'ויכתב בספר זכרון', זכרון של נס רבים על אחת כמה וכמה. מן הכתובים כיצד: כתוב 'תפילה לעני כי יעטף' (תהלים ק"ב, א). ונאמר 'ותכתב זאת לדור אחרון' (שם שם, יט), ומה אם תפילת עני לפי שעתה נכתבה, נס של רבים על אחת כמה וכמה. אם כן הסכמה מנין, תלמוד לומר 'קימו וקבלו היהודים', קימו למעלה מה שקבלו למטה". (אגדת אסתר פרשה ט) (אגדת אסתר פרשה ט')

מגילת אסתר נבואתה הוצרכה לדורות וקיומה לעולם, כדברי המדרש: "שכל המועדות עתידים ליבטל וימי פורים אינן בטלים לעולם שנאמר 'וימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים'" (מדרש משלי פ"ט). ופסק הרמב"ם (וכן בירושלמי מגילה פ"א ה"ה):

"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני ימי הפורים לא יבטלו שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". (הלכות מגילה פ"ב הי"ח)

וביאר הרשב"א:

"כל המועדים לא הבטיח עליהם יתברך שלא יגרום החטא ביטולם באחד מן הזמנים וכמו שכתב 'שכח ה' בציון מועד ושבת' (איכה ב', ו), אבל בימי הפורים הבטיח דכתיב 'לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם' (אסתר ט', כח), לא יעברו ולא יסוף, עשאום הבטחה לא אזהרה". (שו"ת הרשב"א סימן צ"ג)

ונשאלת השאלה מהו המיוחד שיש בנס פורים שנבואתו וזכירתו נוהגת לדורות אפילו לימות המשיח? והלא שנינו במסכת ברכות יב: שאפילו הנס של יציאת מצרים המהווה יסד לכל המצוות לא יזכר בימות המשיח דכתיב: "לכן הנה-ימים באים נאם-ה' ולא-יאמרו עוד חי-ה' אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים. כי אם-חי-ה' אשר העלה- ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על-אדמתם" (ירמיה כ"ג, ז-ח). והיינו משום דבימות המשיח הנסים יהיו יותר גדולים ויותר גלוים מהנס של יציאת מצרים, וממילא הנס של יציאת מצרים לא יהא כבר רישומו ניכר לעומת הנסים בימות המשיח.

אך הנס של פורים יזכר לימות המשיח, ורישומו יהא ניכר גם לעומת הנסים הגדולים והגלוים שיהיו בימות המשיח. וביאור הדברים דאמרו במסכת חולין קלט: "אסתר מן התורה מנין 'ואנכי הסתר אסתיר' (דברים ל"א, יח)". כלומר דבימי מרדכי ואסתר לא רק הגזרות והצרות היו בהסתר פנים, אלא גם הנס והישועה היה בהסתר פנים.

"את היחס של הנס עם הטבע ראוי להכיר כערך של אחדות, ואין ערך הנס בלתי שיך אל טבע כי אם הוא מצומד ומחובר לו". (עולת ראיה א', שעט)

עיקר נס פורים שעם ישראל הגיע לידי הכרה שגם דברים טבעים הם כולם נסיים, והטבע שהו נס תמידי: "היהדות הנסית והיהדות הטבעית הן משולבות זו בזו כאחיזת נשמה בגוף" (אורות ישראל פ"א).

הנס משולב ומחובר הוא בטבע ואף מרוממו:

"וכל מה שיותר יופיע האור של הנסים העליונים, כה יגדל העז של החשיבות הפנימית של הטבע". (אורות הקודש ח"ג)

ולכן בימות המשיח אע"פ שנס יציאת מצרים לא יזכר עוד, מאחר והנסים שיהיו במהרה בימינו יהיו גדולים ומפורסמים מהנס של יציאת מצרים, אבל הנס של פורים יזכר גם אז לומר לנו שכל דברינו ומקרינו הם כולם נסים.

"נשגב ונורא הנס של הגאולה, בלי שום הכרח יאותו כל העמים להכיר בגדולתם של ישראל מבלי שום חשבון הנפש גם לעצמם, יעזרו וישתדלו בהקמת בית לאומי לישראל. ואף שבצורתה החיצונית של הגאולה תתדמה כאילו היא התפתחות טבעית – באמת אין זה אלא נסי נסים, שכן הרצון לגאולה שיתעורר בישראל אחרי שעברו רוב ימיהם בגלויות ויסורים ונטתה מהם כל טובה והמרירות נעשתה להם למתוק והחשך נהפך להן לאורה וחלישות חיל למין שורה של קדושה – גם זה הוא נס גדול ועל אחת כמה וכמה שהרצון שיתעורר אצל העמים לגאולתם של ישראל רק מפני שהם עם ה', שכל זה הוא תוכן של נס עצום לאין שיעור, ותוצאותיו הן לקיים אשר נאמר 'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא'". (ממעיני הישועה)

מחדשות בית הישיבה

ברכותינו לאברהם שליסברג וליעקב שפירא לארוסיהם.

מיטב האיחולים לעמוס ושפרה פניגשטין, תזכו להקים בית נאמן בישראל ויהי ביתכם ברכה לעם ולתורתו.

מזל טוב למשפחת הרב עמיטל להולדת הנכדה אפרת.

למנחם ולדמן בעלותך לכס הרבנות בניר-עציון.

ליהודה גלעד ושמואל זון בצאתכם לכהן כרבנים צבאיים.

שאו ברכה והצלחה ויהי נעם ה' עליכם.

חג פורים שמח

משה ויוסי

עוד בעלון

"הני שלושה חמישה ושבעה כנגד מי"? / הרב אהרן אדלר

המלך / דוד נתיב

מצות כיבוד אב באב רשע / איתמר ורהפטיג

"יקנה"ז" / משה ליכטנשטיין

משלוח מנות / שמואל דוד

ברכת העבודה / דב גולדשטיין

ויכלו בתפילה ובקידוש / נסים מזרחי

פז"ר קש"ב / אביגדור שלומוביץ

דיבור בטלפון צבאי דרך האפרכסת / הרב ישראל רוזן