עלון שבות גליון 94

  • רבני ותלמידי הישיבה

בצאת העלון

"כל דבר טובה הנעשה לישראל, מהצלה וישועה, הכל במשפט מצד איזה זכות שנתעורר כאותו זמן. וכאשר אותו זכות נקבע קדושתו כישראל בכל הדורות, אז גם קדושת אותו הזמן קבוע וקים לדורות. להיות מתעורר כח אותו זכות ואותה ישועה פרטית ככל שנה ושנה". (ר' צדוק הכהן)

ימי ספירת העומר מקשרים אותנו בין חג הפסח זמן חרותנו, לחג השבועות זמן מתן תורה. בפסח זכה עם ישראל לחרות הגוף ולגאולה משעבוד, ובשבועות הושלמה החרות הפיזית כחרות רוחנית, וימי ספירת העומר "ימים הספורים בנתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה" (רמב"ן ויקרא כג, לו), מקשרים את שתי החרויות האלו לשלמות וגאולה אחת.

ובדורנו, כאותם ימים קדושים "כחולו של מועד", זכינו לעצמאות יהודית ורוחנית, עצמאות צבאית ומדינית. ולעיני העולם כולו הכרזנו על הקמת מדינתנו ועל היותנו בני חורין.

"הנה הגענו, דרך כל קרבנותינו המרובים והנוראים שכארץ ושנגולה, עם כל הניסים והנפלאות שנתגלו כמערכותינו הצבאיות והמדיניות, אל פרק זמננו זה ואל קיום מצותו זה, אמנם נס הניסים ופלא הפלאות, היסוד והשורש של כל אלה אשר הראנו ה', הלא הוא ענינו של היום הזה, הכרזת ההחלטה כי קמה ותהי מדינת ישראל, כי התחילה וגם נצבה עצמאות שליטתנו על ארץ אבותינו מורשת נחלתנו". (הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל)

גאולת עצמאות מדינתנו לא נשלמה עד אשר זכינו לגאולת שחרור ירושלים ואיחודה. גאולת שריד מקום מקדשנו ותפארתנו, ואין זה מקרי שיום שחרור ירושלים חל באותו יום בשבוע בו חל חג השבועות, חג מתן תורתנו. שכן יום ירושלים מפגיש אותנו עם עצמיותנו הרוחנית, עם המקום בו חוסה השכינה והקדושה.

עומדים אבו כעת בפתחו של מאבק על ירושלים, מאבק שבו אנו מצד אחד ולעומתינו העולם כולו המבקש לקחת מאתנו את "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". אך מובטחים אנו -

"כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה" (יואל ג,ה), אמר רב הונא בשם רבי לוי, מלמד שיהיו ישראל מקובצים כגליל העליון, ויצפה עליהם שם משיח בן יוסף מתוף הגליל, והם עולים משם, הוא וכל ישראל עמו לירושלים, והוא מגרש משם רשעי ישראל לקים מה שנאמר "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא, יד), והוא עולה ובונה את בית המקדש ומקריב קרבנות, והאש יורדת מן השמים". (מקדש לקח-טוב)

ובאותם ימים נזכה כולנו לקבלת מלכות ה' בעולם כולו ולהארת אור השכינה מ"ירושלים אשר בחרתי כה";

"ובעתים ההם, כהגלות המקדש וירושלים. תרד שכינה מן השמים ותתיצב בעמוד אש מן הארץ ועד הרקיע, שנאמר: "וברא ה' על כל מכון הר-ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן, ונוגה אש להבה לילה" (ישעיהו ד,ה). וכל מי שמבקש לבוא לירושלים רואה ממדינתו את עמוד-האש ההוא, והולך לאורו עד שהוא מגיע לירושלים, שנאמר: "והלכו גויים לאורך (שם ס,ג), לפי שהאור ההוא גדול מן אור השמש והירח. שהוא מכהה את שניהם, שנאמר: "וחפרה הלבנה ובושה החמה, כי מלך ה' צבאות כהר ציון ובירושלים" (שם כד, כג). (ענין הישועה לרב האי גאון)

מחדשות בית הישיבה

ברכות

ליוסי דוידמן, רפי מזרחי ומרדכי עסיס לאירוסיהם.

מיטב האיחולים

ליצחק ותמר אסולין, יהודה ומיכל גוטויליג ולרונן וענת וינוגרד לנישואיהם.

תזכו להקים בית נאמן כישראל ויהי ביתכם ברכה לעם ולתורתו.

מזל-טוב

למשפחת אורון להולדת הבת הודיה.

למשפחת בורגנסקי להולדת הבן טל-יששכר.

למשפחת גולדשטין להולדת הבן אלעזר ברוך.

למשפחת פניגשטיין להולדת הבת הדס.

לבני מחזור י"ד כצאתכם לשירותכם הצבאי הראשון עשו חיל והצליחו בכל אשר תפנו.

יוסי אליאב

עוד בעלון

מכתב לרב יהודה עמיטל שליט"א / הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" / הרב יהודה עמיטל

קניני הרוח / הרב אליקים קרומביין

בגדר טובת הנאה / שלמה ברין

אבי ישי אבי דוד / צבי ולדמן

"אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך" - בגדרי איסור ריבית / שמעון ליפשיץ

בגדר "כלאחר יד" במלאכת מוחק / אריה פינסון

בית דין מכין ועונשין שלא מן הדין / ברוך גיגי