עלון שבות גליון 97

  • רבני ותלמידי הישיבה

ח' תמוז תשמ"ט

בצאת העלון

"התפילה היא האידיאל של כל העולמים. כל ההויה כולה למקור חייה היא עורגת... הכל הומה, שואף ורג ושוקק לחמדת שלמות מקורו העליון, החי, הקדוש, הטהור והכביר. והאדם סופג את כל השקיקות הללו בכל עת ובכל שעה, והוא מתרומם ומתעלה בתשוקות קדשו, ובא תור הגילוי לתשוקת רוממות אל אלה בתפילה, המכה גלי אורה, היוצאת בחופש עזה בהגיון שיח קדשה למרחבי אל. מרומם הוא האדם בתפילה את כל היצור, מאחד הוא עמו את כל היש, מעלה את הכל, מרומם את הכל למקור הברכה ומקור החיים" (עולת ראיה ח"א, עניני תפילה)

התפילה מהוה גשר בין אדם לקונו, בין ישראל לאביהם שבשמים. ומעבודת ה' כעבודת-ציבור לא נותרה בידינו בימינו אלא "עבודה שבלב זו תפילה". ובימים אלו בהם עדיין נמשכת הלחימה בגזרות השונות, ימים בהם אנו מלוים דברך האחרונה את חברינו ומבקרים את הפצועים, פונים אנו לקב"ה ומבקשים ממנו: "האזינה ה' תפילתי. והקשיבה בקול תחנונותי, ביום צרתי אקראך כי תענני" (תהילים פ"ו). מבקשים אנו מקב"ה שיאמר די לצרותינו, שיסלק את המשחית מעלינו, וישלח רפואה שלמה לכל פצועי צה"ל. ומאמינים אנו שיש בכח תפילתנו וצעקתנו לפני הבורא לשנות את הגזרה ולהיטיב עמנו.

"מבואר שתועיל התפילה או כשרון המעשה אל שיוכל המתפלל לקבל שפע הטוב או לבטל ממנו הרע הנגזר עליו להיות משתנה ממדרגת הרוע שיהיה בה, וזה הטענה רמז אליה צופר הנעמתי בהיותו מאשים את איוב שלא היה מתפלל להשם להצילו מרעתו, ולא היה מכין עצמו לבטל מעליו הגזרה. וזה שאמר לו: "אם אתה הכינותה לבך ופרשת אליו כפיך, אם און בידך הרחיקהו... כי אז תשא פניך ממום" (איוב י"א), כלומר אם תכין לבך להתפלל ולתקן מעשים אין ספק שעל ידי התפילה וכשרון המעשה תמלט מן הצרות הללו. ומזה יתבאר שהתפילה וכשרון המעשה מועיל לבטל הגזרה בכל עת".(ספר העיקרים, מאמר רביעי)

הזכות הגדולה שניתנה לנו בתפילה, החסד הגדול של רשות העמידה לפני הקב"ה, בכל עת ובכל שעה שנרצה בכך. הופכת לחובה גדולה, חובת עמידה מכובדת ומכוונת לפני הבורא יתברך. ובעצם מתן זכות התפילה, נאמר למתפלל שהקב"ה מוכן לשמוע לקול תפלתנו ולמלא משאלותיו, וזאת אם תבואנה לפניו כראוי, בכוונה ומתוך מעמקי הלב: "אמר רב אמי אין תפילתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו, שנאמר 'נשא לבבנו אל כפים'" (תענית ח.). ואף אם לעיתים נדמה לנו שאין תפילתנו נשמעת ונענית, אין זה צריך להרפות את ידינו מאמונת התפילה. ועלינו להמשיך ולהתפלל ולהתחנן ולהאמין באמונה שלמה שהקב"ה ישמע את קולנו ויעננו.

"כשאנו רואים אורך הגלות, ובכל יום אנו צועקים אל הקב"ה, ואין נושעים, יש מעמנו בני ישראל שטועים ח"ו בליבם, שכל התפילות לריק, אבל באמת כל התפילות בונות את קומתה של השכינה מעט מעט, וכל מה שמרבים בתפילה נבנית השכינה יותר, עד שישתלם שיעור קומתה".(ליקוטי מהר"ן, ח"א)

 

 

יחד עם כל בית ישראל

מבכים אנו מאה את נפילת חיילי צה"ל

שנפלו במערכה על שלום הגליל

ובהם תלמידי ישיבתנו ובוגריה

יחיאל ויצמן הי"ד

נועם יהודה הי"ד

רם מזרחי הי"ד

דוד מליק הי"ד

גדי רז הי"ד

תנחומינו הכנים למשפחות השכולות

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

 

עוד בעלון

"כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה" / הרב יהודה עמיטל

קדושת ירושלים והמקדש / הרב מרדכי ברויאר

רכב אש ורכב הברזל / הרב יעקב מדן

בעניין לא חתסום שור / מרדכי ברגר

פרשיות הסמוכות זו לזו / יובל רויכמן

אונאה במטבע / עמוס פניגשטיין

מצות הפרשת תרומות ומעשרות ונתינתם / אברהם רוזנברג