דילוג לתוכן העיקרי

שבת | דף קיח | עליית ישראל לדוכן

הגמרא (קיח עמוד ב) מונה שבחים רבים של התנא רבי יוסי, וביניהם את כניעותו כלפי חבריו:

"אמר רבי יוסי: מימי לא עברתי על דברי חברי. יודע אני בעצמי שאיני כהן, אם אומרים לי חבירי עלה לדוכן - אני עולה".


הדוגמה שאותה נקט רבי יוסי, עלייה לדוכן בברכת כהנים, עוררה דיונים רבים בקרב הראשונים, ובעיקר בקרב האחרונים. התוספות על אתר (ד"ה אילו) כתבו:

"לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל".


דעת התוספות היא שאין בעיה עקרונית בכך שישראל יעלה לדוכן בברכת כהנים, ומשום כך הם סבורים שמוקד הבעיה הוא רק בכך שהעולה לדוכן מברך ברכה לבטלה. בעיה הלכתית טכנית נוספת שהעיר עליה המשך חכמה (במדבר ו, כג) היא שכאשר ישראל עומד על הדוכן אין הוא נמצא לפני הכהנים בשעת הברכה.

האחרונים הקשו על דברי התוספות שהם מנוגדים לגמרא מפורשת במסכת כתובות (כד עמוד ב) שבה נאמר שזר הנושא את כפיו עובר בעשה. מתוך קושייה זו כתב המהרש"א בסוגייתנו שהתוספות הבינו שרבי יוסי רק עלה עם הכהנים על הדוכן ולא נשא את כפיו, אך דבריו דחוקים בפשט התוספות. באופן אחר הציע הרמ"א (או"ח קכח, א) ליישב את דברי התוספות, וכתב שאולי דווקא כאשר ישראל נושא כפיים לבד הוא עובר בעשה, ולא כשעושה זאת עם כהנים אחרים.

אמנם, דעת המגן אברהם (סימן קכח ס"ק א) היא שיש להבין את דברי התוספות כפשוטם. לדעתו דומה ברכת כהנים של ישראל לנטילת לולב של נשים: אמנם אין חיוב לעשות זאת, אך הדבר מותר. (יש להעיר שלפי זה היה מקום גם להתיר לישראל לברך, ואכמ"ל).

מהו יסוד המחלוקת שבין המגן אברהם (ופשט דברי התוספות) למהרש"א ודעימיה?

בשיעורים לזכר אבא מרי (בענין נשיאת כפים) כתב הגרי"ד על פי הירושלמי (תענית ד, א) שיש שתי הבנות אפשריות (או שני דינים, לשיטתו) בנשיאת כפים:

א. מצוה עצמאית של ברכה, שנלמדה מ"כה תברכו את בני ישראל".

ב. דין מדיני עבודת המקדש, שנלמדה מן הפסוק "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה...".

לאור דברי הגרי"ד מסתבר לומר שדווקא אם מדובר במצווה עצמאית שדומה לסוכה ולולב יכול ישראל להתנדב ולקיים אותה כפי שנשים יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן. מאידך, אם מדובר בדין מדיני עבודת הכהנים (אשר נעשה בגבולין מדין 'במה', עיין נודע ביהודה קמא או"ח סי' ו) מסתבר שלזר יהיה איסור גמור לשאת את כפיו.

 

 

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)