על שחיקה והתחדשות | 1

שארל דה גול, המדינאי הצרפתי הידוע, אמר פעם "מי שבגיל 20 אינו קומוניסט אין לו לב - ומי שבגיל 25 עדין קומוניסט אין לו שכל". באמירה המחודדת הזו בא לידי ביטוי הפער האדיר בין חלומות נעורים לבין המציאות הריאלית של אנשים מבוגרים. חבר בשנות הארבעים לחייו סיפר לי, שאחד הדברים המרכזיים שמשאירים אותו בירוחם זו העובדה שהוא היחיד מבין כל חבריו שעדיין מעסיקים אותו אותם דברים שדיברו עליהם בבני עקיבא כשהיו צעירים.

הפער הזה בין חלום למציאות לא בא לידי ביטוי רק בחיים של אידיאלים. לעיתים קרובות מדי חיי זוגיות נשחקים (למעשה, כבר ב"שבע ברכות" נזרקות לעבר בני הזוג הערות ציניות בנושא מפי "מומחים"). כולם אוהבים את ילדיהם, אך ביום יום מוצאים את עצמם נגררים למאבקי כוח אין סופיים שמתישים את כל הצדדים. האמת היא שלא צריכים להגיע לגילויים השליליים של התופעה, אפשר לומר את מה שכל אחד מאיתנו מרגיש: החיים אינם זוהרים.

בשעורים הקרובים לא נתיימר לתת מענה מוחלט לבעיה, אלא נשאף להרים תרומה צנועה למאבק ב"שגרה האפורה". לא נעסוק בבעיה של שחיקת ערכים, אלא בבעיה שיתכן שהיא יסודית ועומדת בשורשם של דברים: החיים שלנו נראים לנו אפורים ומונוטוניים. כך, גם כאשר אנו עוסקים בדברים שברור לנו שהם משמעותיים לעיתים קרובות מדי אנו עושים זאת כ"מצוות אנשים מלומדה". החיים הם לא סרט ואין מוזיקת רקע לפעולות שאנו עושים.

כמה מתאימים הם דברי המדרש: "אילו היה אהרן יודע שהקדוש ברוך הוא כותב עליו וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו (שמות ד, יד), בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אילו היה יודע בועז שהקדוש ברוך הוא כותב עליו ויצבט לה קלי (רות ב, יד), עגלות פטומות היה מביא ומאכילה" (ויקרא רבה פרשה לד אות ח'). במילים אחרות, פעולות רבות שאנו עושים הם מצד האמת גדולות ובעלות ערך רב. אולם, כאשר אנו חווים אותם אין אנו חשים את העוצמה הגדולה שטמונה בהם.

ראשית, ננסה להגדיר מה היא אותה שחיקה, כיצד אדם יכול לדעת אם הוא שחוק והאם ישנם רמות שונות של שחיקה. לאחר מכן נציג מחקר מעניין ומפתיע על גורמי שחיקה, ומתוכו ננסה ליצור דרכים שבעזרת ד' יסיעו בידינו להתחדש. בנוסף, ננסה להציע נקודת מבט שונה על המציאות, ולבסוף ננסה לעגן את האפשרות לנקודת מבט משמעותית בשוברי שגרה שממילא יש לנו בחיינו.