עננים כיסו את הלבנה

  • הרב אביעד ברטוב

עננים כיסו את הלבנה

פסק הרמ"א (תכ"ו, א): "ואין לקדש החודש אלא בלילה, בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה". יש לברך על הלבנה בשעה שנהנים מאורה, ולכן אי אפשר לברך את ברכת הלבנה בלילה מעונן, שהלבנה אינה נראית בו.

מה הדין כאשר האדם מתכונן לברך, אולם קודם הברכה העננים מכסים את הלבנה? הביאור הלכה מביא בשם ר' חיים מצאנז כי תוך כדי דיבור מעת כיסוי העננים - ניתן לברך. מקורו של ר' חיים מצאנז הוא בפסיקת השו"ע בסימן תכ"ז, כי מי ששמע רעם אך לא עלה בידו לברך בשעת השמיעה - יכול לברך עד תוך כדי דיבור לאחר הרעם. הביאור הלכה חולק על ר' חיים, שכן לדעתו ההיתר לברך תוך כדי דיבור נאמר דווקא בברכות הרעם והברק, שניתקנו על תופעה ספציפית. ברכת הלבנה לא נתקנה על אירוע מסויים, שניתן לברך תוך כדי דיבור לאחריו, אלא ההנאה מאורה של הלבנה הוא תנאי הכרחי לברכה עליה.

בהקשר דומה, מובא באחרונים דיון מעניין: האם סומא יכול לברך את ברכת הלבנה? לדעת המהרש"ל (שו"ת סי' ע"ז), סומא יכול לברך על הלבנה אף שהוא אינו נהנה מאורה, שכן שאר העולם נהנה מאור הלבנה. לדעתו, אם כן, הנאתו של המברך מאור הלבנה אינה תנאי הכרחי לצורך הברכה. אמנם, הביאור הלכה מביא אחרונים שחלקו על המהרש"ל, ופוסק להלכה שטוב שסומא יצא ידי חובה בברכת הלבנה של חבירו.