עקר ממקומו וקיבל

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

שבת דף ה - עקר ממקומו וקיבל

הברייתא בדף ה עמוד א עוסקת בהעברת חפץ ד' אמות ברשות הרבים. כדרך שמלאכת הוצאה מרשות לרשות דורשת עקירה מרשות אחת והנחה ברשות אחרת, כך גם מלאכת העברה ברשות הרבים דורשת עקירה והנחה. בברייתא נאמר, שאם אדם זרק חפץ לחבירו ברשות הרבים - הוא חייב מדין העברה. סוף סוף, הזורק עקר את החפץ, והניח אותו בידיו של התופס, אשר נידון כחפצא - ככלי קיבול בעלמא.

הלכה זו משתנה אם התופס לא עמד במקומו, אלא רץ לקראת החפץ המעופף, וקלט אותו ביוזמתו. במצב כזה, אין לחייב את הזורק, שכן הוא ביצע עקירה, אך לא ביצע הנחה. בהסבר פטור הזורק הציעו הראשונים כיוונים שונים, ונזכיר שניים מהם:

א. בתוספות הרא"ש הסביר:

"דגבי שני בני אדם האי דפטור לאו משום דלא חשיבא הנחה, אלא משום דהוי שנים שעשאוה".

כלומר, אם המקבל נטל חלק אקטיבי בפעולה, נמצא שמדובר על פעולה שעשאוה שניים.

ב. ניסוח שונה מעט בראשונים (ראה, למשל, בדברי הרמב"ם) קובע, שכאשר המקבל עקר ממקומו, נמצא שלא נעשתה מחשבתו של הזורק. ייחודה של פעולת הזריקה בכך שהזורק נדרש לתכנן מראש את המהלך, ולכוון את עוצמתו (בדיוק כפי שעושה שחקן כדורסל מוכשר). אם הזורק תכנן מהלך מסוים, ובהתאמה הפעיל עוצמה מסוימת של כוח, אך המקבל שינה את התנאים - לא ניתן לחייב את הזורק.

היה מקום להרחיב יותר בביאור דעות הראשונים בזה, ואולם היות שעומדים אנו בעיצומו של יום שמחת תורתנו, נזכיר דרוש שדרש מורנו הרב ליכטנשטיין ביחס לסוגיה זו. כידוע, חג השבועות הוא חג קבלת התורה. מסוגייתינו למדנו, שישנם שני סוגים של קבלה: ישנו מקבל פאסיבי, שאינו עושה דבר, אלא עומד במקומו וממתין שהחפץ יגיע לידיו. לעומתו, ישנו מקבל אקטיבי, אשר עוקר ממקומו, ומבקש להיות שותף מלא לתהליך, כפי שהסביר תוספות הרא"ש.

כאמור, חג השבועות הוא חג קבלת התורה, ומבחינה מסוימת מדובר על קבלה פאסיבית. אך בשמיני עצרת - יום שמחת התורה - אנו בוחרים עמדה אחרת. ביום זה אנו לא ממתינים אל התורה שתבוא אלינו, אלא אדרבה, אנו יוצאים לקראתה. יום שמחת תורה איננו חג של פאסיביות, אלא חג של פעלתנות - בריקוד, בשירה ובהלל להקב"ה. בשמחת תורה אנו מגלים דעתנו, שרצוננו לקבל את התורה בדרך של "שניים שעשאוה", בדרך שיש בה שותפות, כביכול, עם ריבונו של עולם המבהירה עד כמה אנו משתוקקים לקבל את התורה.

"ותן חלקנו בתורתך!"

מועדים לשמחה!

הרב אביהוד שורץ