דילוג לתוכן העיקרי

ערכין | דף לד | ערי הלוויים

האיסור לבנות חומה לערי הלויים
אגב העיסוק בהקדשות, עוסקים הפרקים האחרונים של מסכת ערכין גם במכירת קרקעות בארץ ישראל – שדה אחוזה, שדה מקנה, בתי ערי חומה וכו'. המשנה האחרונה (לג ע"ב) עוסקת בבני לוי, וביכולתם לגאול בתי ערי חומה שאותם מכרו גם לאחר שחלפה שנה, בניגוד לישראל – היכול לגאול בית כזה רק בתוך השנה הראשונה למכירתו.
במהלך הדיון בדין זה מעלה הגמרא תמיהה: כיצד יתכן בכלל שבן לוי ימכור בית בעיר חומה, הרי אסור לבנות חומה לערי הלויים!
את האיסור לבנות חומה לערי הלויים מסביר רש"י בכך שערי הלויים משמשות גם כערי מקלט, ואם הן תהיינה ערים גדולות, בעלות חומה, יֵקל על גואל הדם להתגנב לשם במסוה של אדם הרוצה לקנות או למכור בשוק, וכך לפגוע ברוצח בשגגה. לפי הסבר זה, עיקר הקפדתה של התורה היא שלא לעשות את ערי הלויים גדולות ומרכזיות, והחומה היא רק ביטוי לכך שמדובר בעיר מרכזית.
הסבר נוסף, המובא בספר 'גבורת ארי' לבעל ה'שאגת אריה' (מכות י ע"א), מבוסס על כך שערי חומה קדושות בקדושת "מחנה ישראל", ולכן מצורע אינו רשאי להימצא שם. הוא מסביר שאילו היו ערי הלויים מוקפות חומה, רוצח בשגגה שנצטרע היה נאלץ לצאת מהן, וגואל הדם היה עלול לפגוע בו.
לכאורה נראה שהסברו של רש"י אינו מספיק, שהרי הגמרא בסוגייתנו מניחה שאיסור בניית חומה לערי הלויים נוהג רק בערים שהוקפו בימי יהושע בן נון. לפי רש"י, ניתן היה לצפות שגם בניית חומה לאחר מכן תהיה אסורה, שהרי גם היא הופכת את העיר לחשובה, וצ"ע.
הסיבה להפיכת ערי הלויים לערי מקלט
במהלך הדיון מסבירה הגמרא כיצד יתכן שיש לבן לוי בית בערי חומה:
"כגון שנפלו להן הן ומגרשיהן.
הן ומגרש למיסתרינהו קיימי!
אמר רב אשי: איצטריך, סד"א אדמסתתרי מסתתרי אי מיזדבני ליחלטו, קמ"ל".
רש"י מסביר שכוונת הגמרא למקרה שבו נפלו ללויים בגורל בימי יהושע ערים מוקפות חומה. קושיית הגמרא היא שבמקרה כזה עלינו לסתור את החומה, ושוב אין לנו מצב שבו יש ללוי בית בעיר חומה. רב אשי מתרץ שהיה ניתן לומר שבמקרה שבו התעכבו בסתירת החומה, ובינתים מכר אחד מן הלויים בית בעיר, הרי שלא יוכל לגאלו, ולכן נצרכה התורה להשמיענו שהלויים גואלים גם לאחר שנה.
רבנו גרשום על אתר מסביר את הגמרא באופן אחר:
"שנפלו להם ערים בירושה מוקפות חומה מאבי אמו ישראל".
על פי רבנו גרשום מדובר על בן לוי שירש עיר מוקפת חומה מישראל, וכך יתכן שבן לוי מוכר וגואל בית בעיר חומה.
הסברו של רבנו גרשום מעלה חידוש משמעותי בהבנת השלב הבא, שבו מקשה הגמרא "למיסתרינהו קיימי": על פי דבריו, כאשר בן לוי יורש עיר מוקפת חומה, עליו לסתור את חומת העיר כדי שתוכל לתפקד כעיר מקלט.
דבריו של רבנו גרשום עשויים ללמד אותנו על הסיבה לבחירת ערי הלויים כערי מקלט: ניתן היה לחשוב שערי הלויים נבחרו כערי מקלט משום שאלו ערים המיועדות לשימוש הציבור – ערים שלא נתחלקו לשבטים השונים ולכן ניתן לשעבד אותן, בין השאר, גם לצורך קליטת רוצחים בשגגה. אולם רבנו גרשום קובע שערי הלויים נחשבות כערי מקלט דוקא בגלל נוכחותם של הלויים. לא רק ערי הלויים יכולות לקלוט את הרוצח, אלא גם רכושו של הלוי, בכל מקום שהוא, מיועד לקליטת הרוצח ולהגנה עליו, ועל הלוי להכין את רכושו ולהתאימו למטרה זו, על ידי סתירת החומה המקשה על הרוצח למצוא שם מקלט בטוח.
עיקרון זה דומה לעיקרון מוכר יותר, שעל פיו מקובל להסביר את הקשר בין מות הכהן הגדול לחזרת הרוצח בשגגה לעירו. הגמרא במסכת מכות (יא ע"א) מסבירה שעל הכהן הגדול מוטל לבקש רחמים על בני דורו כדי שלא ישפך דם נקי, ובמקרה של רצח בשגגה, שהכהן הגדול היה אמור למנוע אותו בתפילתו, יתכן שהכהן הגדול ימות בעוון זה.
הדרן עלך מסכת ערכין

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)