עשיית כלי

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ביצה דף לב' – עשיית כלי

במשנה שבסוגייתנו אנו למדים כי 'אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי'; הרמב"ם בפירוש המשניות, וכן בהלכות יום טוב (פרק ד הלכה ח) הסביר:

שני כלים שהן מחוברין בתחלת עשייתן כגון שתי נרות או שני כוסות אין פוחתין אותן לשנים מפני שהוא כמתקן כלי.

מדבריו נראה שאין מדובר בהכנת כלי חדש ממש, שכן הוא מתייחס לנרות כאל כלי קודם 'התיקון'; יתר על כן, הכלי עצמו מוכן כבר גם ללא התיקון (ועל כן לא מדובר במכה בפטיש שהינה מלאכה אשר אסורה מהתורה). הבחנה זו ניתן לראות מדברי רבי שלמה בן אדרת (רשב"א, עבודת הקודש, בית מועד אוכל נפש ג, ג) שכותב כי נרות סתומים וחלולים שאין הם ראויים לשימוש, אסור לחתוך אותם מדאורייתא, משום שבכך יש עשיית כלי חדש, ואין הדבר דומה למי שמפריד שני נרות שמחוברים ובהפרדת הנרות יש רק הסרה של דבר צדדי וזה איסור דרבנן משום שנראה כמתקן.

השלכה מעשית לדין זה יש בנוגע לגביעים של מעדני חלב וכו' אשר מחוברים ביניהם – אם נאמר שכל גביע הינו ככלי גמור, הרי שהפרדה ביניהם היא משום שנראה כמתקן כלי ולא כעשיית כלי; לכן, אם ברור וידוע לכל שכל גביע הוא כלי בפני עצמו ולא עשוי אדם לחשוב שהוא מתקן כלי, לא יהיה בכך איסור. באופן זה פסק רבי שלמה זלמן אוירבך (ופוסקים נוספים*) – הוא כתב שהסיבה שמשאירים את החיבור הזה הוא רק בכדי שיהיה נח למכור אותם בדרך זו, ולא משום שלא הושלמה עשיית הכלי.

___________

* מנגד, יש סוברים (הרב אלישיב, אורחות שבת יב, יב ועוד) שאסור להפריד גביעים כאלה בשבת משום שבכך מסתיימת הכנת הגביעים, משום 'מחתך'.

הרב ירון בן צבי