פינוי קברים

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

בבא בתרא דף קב – פינוי קברים

בדפים קא–קב מובאת משנה ממסכת נזיר (פ"ט מ"ג) העוסקת במי שמצא קבר על אם הדרך. המשנה קובעת כי מותר לפנות קבר בודד, אך לא "שכונת קברות", הנראית כשרידים של מערת קבורה או של בית קברות.

יסוד הדין הזה – שיש להבחין בין מקום שנקברו בו רבים בכוונה תחילה ובין מקום שיש להניח כי המת נקבר בו דרך ארעי, שלא על דעת להשאירו שם. ואכן, התוספות (קב ע"א) מדגישים כי אם "ידוע שלשם קבורה נקבר שם" אזי "יש לו שכונת קברות ואסור לפנותו משם, ואף על פי שהוא קבר יחידי". הם מוכיחים את דבריהם מקביעתה של הגמרא במסכת סנהדרין (מז ע"ב) כי אסור לפנות אפילו קבר בודד אם הנפטר נקבר בו כדת וכדין (דהיינו אם קנה את המקום). יתר על כן, הגמרא שם אומרת שאם עבר מאן דהו ופינה את הקבר, מקום הקבר אסור בהנאה מגזרת חכמים.

מה טעם האיסור לפנות קברים?

הגמרא להלן קנד ע"א קובעת שפתיחת הקבר מנוולת את המת. מסתבר שאותו ניוול פוגע בכבוד הנפטר, וכידוע, השמירה על כבוד האדם גם לאחר מותו היא יסוד חשוב בהלכות אבלות. [בפוסקים יש ניסוחים שונים לפשר הניוול הזה. מתשובת הנודע ביהודה (יורה דעה סימן פ"ט) וממקורות נוספים עולה שהכוונה לפינוי גופה בתהליך ריקבון, שמראֶהָ קשה לצפייה, ולכן אין ניוול בפינוי קבר ישן מאוד, שברור שאין בו אלא עצמות. אבל הגרי"מ טיקוצ'ינסקי (גשר החיים פרק כ"ו סעיף י) למד מן הירושלמי שפינוי המת כשלעצמו הוא ביזיון לו, ואם כן, הבעיה קיימת גם בעצמות.]

מדברי הגר"מ פיינשטיין (איגרות משה, יורה דעה ב סימן קנ"א) עולה שיסוד האיסור במצוַת קבורה: בשעת הפינוי מבטלים את מצות הקבורה; ואף ששבים וקוברים במקום אחר, מכל מקום יש פרק זמן שמצוה זו בטלה בו.

טעם שלישי, שונה לחלוטין, מובא בבית יוסף (יורה דעה סימן שס"ג):

"הטעם שאין מפנין המת ממקום למקום, לפי שהבלבול קשה למתים מפני שמתייראין מן יום הדין. וזכר לדבר 'ישנתי אז ינוח לי' (איוב ג', יג), ובשמואל הוא אומר 'למה הרגזתני לעלות' (שמ"א כ"ח, טו)".

כמובן, איננו יכולים לדעת מה בדיוק עובר על הנפטר לאחר מותו וקבורתו, אך נראה שעל פי הסוד פינוי הקבר גורם למת "בלבול" כלשהו (וכבר עמדנו בעיוננו לדף ק על המקום המרכזי שיש לתורת הנסתר בהלכות אבלות).

להלכה מותר לפנות קברים רק אם יש חשש שיינזקו מפגעי מזג האוויר (שיטפונות וכדומה) או מפגעי בני אדם (ובפרט כשיש חשש שנכרים יחללו את הקבר). היתרים אלה נזכרו בפירוש בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שס"ג סעיף א), והפוסקים ציינו יישומים שונים שלהם (יעוין בפתחי תשובה שם).

הרב אודי שוורץ