פסולו בגופו

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

זבחים דף ד' - פסולו בגופו

המשנה הראשונה בפרק עוסקת בקורבן שהוקרב שלא לשמו. אף שהדבר לא נזכר בפירוש, ברור שביסוד דברי המשנה עומדת ההנחה כי לכתחילה יש להקריב כל קורבן לשמו. הגמרא בדף ד' עוסקת במקור להלכה בסיסית זו, המחייבת להקריב את הקורבנות לשמם.

במהלך הדיון, מבחינה הגמרא בין שינוי קודש, דהיינו הקרבת הקורבן לשם קורבן אחר (עולה לשם שלמים), ובין שינוי בעלים, דהיינו הקרבת קורבנו של אדם אחד עבור אדם אחר (עולת ראובן לשם עולת שמעון). בהסבר ההבחנה בין שני השינויים, מציינת הגמרא ארבעה קריטריונים, ובראשם:

"מה לשינוי קודש שכן פסולה בגופה".

כלומר, כאשר מקריבים קורבן אחד לשם קורבן שונה לחלוטין, ניתן לראות בכך פסול "בגוף".

ההבנה הפשוטה לביטוי "פסול הגוף" היא פסול הנוגע לבשר הקורבן עצמו. כך, למשל, הטלת מום בקורבן קודם הקרבתו פוסלת את גופו. כמו כן, מעשה המוביל לטומאת הבשר לאחר השחיטה פסול את גוף הקורבן. והנה, החידוש שבסוגייתינו הוא, שאף שהפסול איננו כרוך במגע פיזי עם גוף הקורבן, ניתן לראות בו פסול הגוף. הגמרא בסוגייתינו מנסחת את ההגדרה ההלכתית הייחודית למצב זה:

"מחשבה בעלמא ... כיון דאחשבה פסלה".

מחד גיסא, מדובר על מחשבה בעלמא, דהיינו על עניין מופשט. מאידך גיסא, לאותה מחשבה ישנו כוח פוסל, עד כדי פסול הגוף. אפשר, שעל רקע זה יש לבאר את פסק הרמב"ם (הלכות פסולי המוקדשין, פרק י"ח הלכות א'-ב'):

"כל המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים, הרי זה עובר בלא תעשה שהרי הוא אומר לא יחשב. מפי השמועה למדו שבכלל דין זה שלא יפסיד הקדשים במחשבה, שהרי זה דומה למטיל מום בקדשים".

המחשבה השגויה איננה הטלת מום פיזי, ואולם היא שקולה להטלת מום, ומובילה לפסול הגוף.

כאמור לעיל, סוגייתינו מעוררת את עניין פסול הגוף בכדי לבאר את ההבחנה בין שינוי קודש ושינוי בעלים. למסקנה, הגמרא קובעת שקריטריון זה איננו רלוונטי, ואין להבחין, בהקשר זה, בין שינוי קודש ושינוי בעלים.

אלא, שכאן מתעורר ספק יסודי. אם גם מחשבה תאורטית בשינוי קודש או בעלים פוסלת את גוף הקורבן, מהם הפסולים שאין בהם פסול הגוף? כל קורבן עשוי להיפסל מחמת פסול פיזי ממשי, או מכוח מחשבת פסול; אך סוף סוף, אלה ואלה הם בגדר "פסולו בגופו"!

התוספות בסוגייתינו (ד:, ד"ה מחשבה) דנו בשאלה זו, לאור סוגיה מקבילה במסכת פסחים (סב:). מסקנת התוספות היא, שאמנם מחשבה עשויה להוות פסול בגוף, ואולם יש להבחין בין מחשבות שונות. גירסת התוספות משובשת מעט(ראה שיטה מקובצת אות כ"ה, והגהות "צאן קדשים" (צ"ק) אות ב'.) , אך נראה להסביר דבריהם כך: במוקד הקורבן עומדת כפרתו. בכדי להגשים את הכפרה, יש צורך בהגדרה ברורה של זהות הבעלים המתכפר וזהות הקורבן המכפר. ליקוי באחד משני גורמי יסוד אלה, פוסל את גוף הקורבן. ישנן מחשבות נוספות העשויות לפסול קורבנות שונים, אך מחשבות אלה נוגעות לעניינים צדדיים, ולא לכפרה עצמה.

נמצאנו למדים, על פי התוספות, כי פסול בגוף הקורבן פירושו פסול בכוחו המכפר.

הרב אביהוד שורץ

 
--------------- ------------------------------------------------------------ --------------- ------------------------------------------------------------