פסוקי דזמרה למי שמאחר לבית הכנסת

פסוקי דזמרה למי שמאחר לבית הכנסת

היחידה המרכזית של פסוקי דזמרה היא ששת מזמורי ה"הללויה", שאותם מכנה הגמרא במסכת שבת "הלל שבכל יום", וקובעת כי כל האומר אותם - זוכה לחיי העולם הבא. חז"ל כרכו עם מזמורים אלו מזמורים נוספים, וכך נוצרו פסוקי דזמרה המוכרים לנו כיום.

המזמור הפותח את פסוקי דזמרה הוא "הודו לה' קראו בשמו" - פסוקים מספר דברי הימים, שדוד המלך תיקן לאומרם בכל יום לפני הארון. לאחר ברכת "ברוך שאמר", נוהגים לומר "מזמור לתודה" - מזמור הנאמר כנגד הקרבת קרבן התודה. הפוסקים הדגישו שיש לומר מזמור זה מתוך שמחה ובתחושה עמוקה של הכרת הטוב לבורא. אין אומרים מזמור זה בימים שבהם לא היו מקריבים קרבנות תודה - בשבת, בערב פסח ובערב יום הכיפורים. אנו מסיימים את פסוקי דזמרה בפסוקי "ויברך דוד" ובשירת הים. הסיבה לכך היא שברכת "ישתבח", החותמת את פסוקי דזמרה, מכילה ט"ו לשונות של שבח, שמקורם ב"ויברך דוד" ובשירת הים.

הירושלמי קובע שכל מי שמפסיק בדיבור בין ברכת "ישתבח" לבין ברכות קריאת שמע - עבירה היא בידו. בעקבות כך, נפסק להלכה שאין להפסיק בין "ישתבח" ל"יוצר אור", אלא לצורך מצווה או לצורך ציבור בלבד. השו"ע (או"ח סי' נ"ד) מביא דוגמא לצורך מצווה: מי שהביאו לו טלית ותפילין בפסוקי דזמרה, ימתין עד סיום המזמורים ויברך עליהם בין "ישתבח" לברכות קריאת שמע.

פעמים שצוק העיתים מונע מאיתנו להגיע בזמן לתפילה, ואנו נאלצים לדלג על חלק מפסוקי דזמרה, כדי לומר עם הש"ץ ועם הציבור את ברכות קריאת שמע. השו"ע (סי' נ"ב) מביא שלוש אפשרויות לדילוג:

א) ברכת "ברוך שאמר", "אשרי יושבי ביתך", "הללו את ה' מן השמים", "הללויה הללו א-ל בקדשו" ו"ישתבח". הרמ"א מוסיף שאם יש זמן, טוב להוסיף את התחלת "הודו", מ"הודו לה' קראו בשמו" עד "והוא רחום". "ערוך השולחן" כתב שיש לומר גם "מזמור לתודה", בין "ברוך שאמר ל"אשרי".

ב) אם אין זמן לכך, יאמר "ברוך שאמר", "אשרי" ו"ישתבח". גם במקרה זה, כתב "ערוך השולחן" לומר "מזמור לתודה".

ג) אם הציבור כבר התחיל "יוצר אור", ידלג לברכות קריאת שמע וישלים את פסוקי דזמרה לאחר התפילה. אמנם, אחרונים חלקו על שיטה זו, וכתבו שבכל אופן לא ידלג על פסוקי דזמרה.

לכל הדעות, יכול המאחר לדלג על ברכות השחר, ולברך אותן לאחר התפילה. האחרונים נחלקו האם יש לברכות אלו זמן מוגבל, וה"משנה ברורה" מכריע שטוב לברכן קודם חצות היום, אבל בדיעבד - יכול האדם לברכן במשך כל היום, עד שהוא הולך לישון. עם זאת, אם האדם ישן במשך היום לפני שבירך את ברכות השחר, עליו להשמיט (לאחר שיקום משנתו) את ברכת "המעביר שינה". אמנם, יש לציין שכמה אחרונים סוברים שזמנן של ברכות השחר הוא עד 4 שעות בלבד.