שבת | דף קכה | פקק החלון

לקראת סוף פרק 'כל הכלים' הדן ברובו בדיני מוקצה, נראה שהמשנה (קכה עמוד ב) סוטה לדיון אחר שמוקדו הוא מלאכת בונה:

"פקק החלון, רבי אליעזר אומר: בזמן שהוא קשור ותלוי - פוקקין בו, ואם לאו - אין פוקקין בו. וחכמים אומרים: בין כך ובין כך פוקקין בו".

באופן פשוט נראה שמחלוקת התנאים היא סביב גדרי מלאכת בונה, ובגמרא על אתר מבואר שנחלקו האם מותר להוסיף על אהל ארעי בשבת. בהמשך הגמרא (קכה עמוד ב –קכו עמוד א) נאמר שגם חכמים שחולקים על רבי אליעזר ומתירים לפקוק את החלון בפקק שאינו קשור ותלוי בו, דורשים שהפקק יהיה "מתוקן", היינו שיהיה מוכן מאתמול לשימוש זה.

מדוע יש צורך לייחד את הפקק מראש לפקיקת החלון?

מדברי רש"י לאורך הסוגיה עולה שהטעם לכך הוא משום מלאכת בונה: "דכיון דמתוקן מאתמול להכי, לאו בונה הוא" (קכו עמוד א ד"ה המונח). כלומר, כאשר הפקק הוגדר מראש כחלק מן המבנה, שוב אין בפקיקה מלאכה של בנייה שהרי אין היא מוסיפה חלק חדש לבניין.

מאידך, התוספות (קכו עמוד א ד"ה בין) חולקים על רש"י ומסבירים את הצורך בתיקון מאתמול באופן אחר:

"וטעמא משום טלטול, ולא משום בנין".

כלומר, מצד דיני מלאכת בונה אין חשיבות לשאלת ההתקנה מאתמול, אלא שבכדי שהפקק לא ייחשב כמוקצה יש להכין אותו מאתמול לשימוש זה.

ייתכן שמחלוקת זו, אשר התגלגלה גם לפוסקים האחרונים (עיין ביאור הלכה סי' שיג ד"ה מערב), תלויה במחלוקת אחרת של רש"י והתוספות, שבה נדון בעיון הבא. במשנה (קכו עמוד ב) נאמר שכיסויי כלים ניטלים בשבת, ובגמרא שם הובא בשם ר' יוחנן שהיתר זה הוא דווקא בכיסויים "שיש תורת כלי עליהן". הראשונים על אתר נחלקו בהסבר משפט זה:

א. רש"י על אתר (ד"ה ה"ג) הסביר שהכיסוי צריך להיות ראוי לתשמיש אחר בנוסף על הכיסוי.

ב. התוספות שם (ד"ה וכי) כתבו שאין צורך בכך, ודי בכך שיהיו מוכנים מערב שבת לכיסוי הכלים.

ממילא נראה שדווקא לדעת התוספות תיקון הפקק לשם הפקיקה יכול להפקיע ממנו את איסור מוקצה, ולכן הם מפרשים כך את הצורך בהכנה. אך לדעת רש"י אין ההכנה לפקיקה יכולה להפקיע איסור מוקצה, וממילא עליו לומר שתפקיד ההכנה הוא להתיר את עצם איסור הבנין. (ובעניין איסור מוקצה צריך יהיה לומר שמדובר בפקק שמוכן לשימוש אחר ולא שייך בו דין מוקצה גם אם לא הוכן מראש כדי לפקוק בו).