דילוג לתוכן העיקרי

פרטי המצוות

הרב איתיאל גולד
09.04.2014

אחד הנושאים שאותם מדגיש ריה"ל חזור והדגש הוא הפער שאינו ניתן לגישור בין השכל האנושי לבין שכל האלוהי. האדם אינו יכול להגיע באמצעות שכלו אל מצוות ה', ועבודתו האישית יכולה לשמש רק כמבוא לקיום המצוות שבאות ישירות מאת ה'. אדם שמנסה לחוקק תורה ומצוות מכוח הבנתו ושכלו משול ל'סכל שחדר לאוצר התרופות' של רופא ומנסה לחלק תרופות מכוח הבנתו (א', עט). אדם כזה רק יכול לקלקל, ואינו מסוגל לרפא.

אמנם, נראה שישנה בעיתיות בקביעה זו של ריה"ל. מצוות רבות נראות לכאורה כשכליות והגיוניות, מצוות אשר השכל האנושי יכול להבין אותן על בוריין. מעבר לכך, נראה כי למצוות רבות היינו יכולים להגיע מכוח הבנתנו, אף ללא ציווי התורה, כגון: איסור רצח, גנבה, עריות ועוד. האם גם בנוגע למצוות הללו, המכונות 'מצוות שכליות', ניתן לקבוע כי אין קשר בינן לבין ההכרה האנושית?

תשובתו של ריה"ל היא שאמנם האדם מסוגל להבין את העיקרון ואת הצורך בנושאים הללו, אך אין הוא מסוגל לקבוע בהם את השיעור הרצוי. ניתן להבין כי ישנה חשיבות למצוות שבין האדם לחבירו, אך קביעת השיעור הרצוי והדרך הנכונה למצוות אלו - אינה יכולה להיעשות בשלמות ע"י האדם ששכלו מוגבל, אלא רק על ידי הבורא, שידיעתו גדולה עד אין קץ מידיעתנו: "אף המעשים החברתיים והשכליים אינם ידועים בשלמות, כי גם אם נדע כל אחד מהם כשהוא לעצמו, אין שיעורו ידוע לנו" (ג', ז).

ריה"ל מביא כמה דוגמאות לעקרונות המובנים בהכרה אנושית, אך יש צורך בהדרכה עליונה לחקיקתם המדוייקת: "כך ידוע לנו כי ההענקה לעובד והכרת הטובה חובה הן... כי ההונאה מגונה, כי מנהג ההפקר עם הנשים מאוס... אבל שימת הגבולות לכל אלה וקביעת שיעור מתאים לכל אדם אינם כי אם לאלוה יתברך".

עיקרון זה משמש את ריה"ל גם כדי להסביר מדוע כל כך חשוב לדייק בקיום המצוות על כל פרטיהן ודקדוקיהן. עולמו של האדם מלא בערכים נכונים ואמיתיים, שאת כולם יש לממש ולקיים. אך השאלה הקשה היא מהו השיעור הנכון. ערך מסויים יכול להיות נכון ואמיתי בהקשר אחד, אך מעוות ופגום בהקשר אחר. אופן התנהגות מסויים יכול להיות רצוי ומועיל במידה ראויה, אך אם הוא מופיע במידה מרובה מדי, הוא עלול לגרום להרס ולחורבן. כך מסביר ריה"ל במקום אחר, לגבי הדרכים להתקרבות אל ה': "והנה אין ספק שה'אהבה' לאלוה וה'יראה' מפניו נכנסות בנפש האדם על ידי קיום המצוות... ובתנאי שיקיימן לפי השיעור שנתנה בהן התורה - לבל תביאהו השמחה בשבתות וימים טובים למדרגה שאליה מביאים השחוק והתאוות והבטלה... ולבל תביאהו היראה... שעל ידי כך ישאר האדם בפחד לכל ימי חייו... וכדי שלא תביאנו הקנאה בקיום מצוַת 'הוכח תוכיח את עמיתך'... לידי כעס ונטירת איבה" (ג', יא).

קביעת השיעור הראוי והמתאים לערכים השונים איננה מלאכה פשוטה יותר מאשר קביעת המצוות האלוהיות, שבהן אין לנו הבנה כלל. באלו ובאלו עלינו לשמוע להדרכה האלוהית, ורק כך נוכל לפעול בדרך הנכונה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)